(מצטער מראש על הפגיעה במינימליזם של הפרק הראשון שחשבתי להשאיר אותו כך אבל דחף לא מוסבר גרם לי להשלים אותו, סליחה).
התפרדו השניים וקפקא שוחרר לדרכו והלך כמנהגו למסבאה שנתקראה בפי כול "הבוהמה", למרות ששמה האמיתי היה "אולי קוקוריקו", הסתכל אגב בשעון שמחוגיו הראו 21 דקות אחרי שש בערב, בו בשעה עשתה דורותי את דרכה יחד עם בעלה ברחוב בו שכנה דירתו של פרנץ, ובאותה השניה בה חלפה תחת ביתו נפל עציץ חרס גדול ממרפסת הדירה, ריסק את גולגלתה ושם קץ לחייה כאיבחת חרב.
תוך דקות הגיע אמבולנס שלא נותר לו הרבה וגם ניידת משטרה ממנה הזדעקו שני שוטרים מיד אל דירתו של ידידנו פרנץ אחרי שילד שהיה במקום סיפר להם מהיכן נפל העציץ. הם דפקו על דלתו, הלמו בדלתו, אך איש לא שעה לדפיקותם, הרי ידוע כי קפקא בכלל סבא במסבאה. השוטרים השאירו לו הודעה שכתוב בה כך: "בקוראך הודעה זו ללא דיחוי וללא שיהוי נוסף עליך להתייצב בתחנת המשטרה במשרדו של ראש אגף חקירות".
בזמן חופף ממש מר קפקא ששתה בירה ואכל כיסונים ממולאים בבשר חזיר ביקש מאיש הקופה את חשבונו. קיבל - שילם - קיפל - שם בכיס המקטורן ושם פעמיו אל ביתו.
עלה בחדר המדרגות תוך שהוא נעזר במעקה העץ המהגוני, הגיע לדלת דירתו ופתח את ההודעה - וללא דיחוי כמצווה עשה דרכו אל תחנת המשטרה, נכנס אל משרדו של ראש אגף חקירות הצית סיגריה ואמר:
פרנץ: הנני, ולשם מה?
ראש אגף חקירות: הבחורה שדיברת איתה היום, דורותי, טופפה עם בעלה ברחוב ביתך ותחת חלונך נפל עציץ חרס גדול על ראשה וקטל את חייה.
פרנץ: באמת? ומה לי ולזה?
חוקר: מוזר, צירוף מקרים, מה?
פרנץ: אינני יודע על צירוף כזה או אחר, אבל לי אין שום קשר למותה המצער.
חוקר: הרי היום איימת עליה, אמרת לה "כדאי שתפסיקי", אחר כך בחקירה טענת משהו על אלוהים שבא חשבון עם אנשים כמוה, ותוך מספר שעות היא מוצאת את מותה ברחוב שלך מעציץ שנפל ממרפסת דירתך - ולך אין קשר?
פרנץ: מעבר לנבואה עצמה אין לי שום קשר, ובמה אתה מאשים אותי? בנבואה? אם כך אתה יכול להאשים את תרי עשר הנביאים ואף את נביאי שלושת הנביאים הגדולים: משה, ישוע ומוחמד.
חוקר: אני מאשים אותך שהטלת את העציץ על ראשה, מאשים אותך ברצח בכוונת תחילה!!
פרנץ: אתה נמהר מדי, אט לך. איך כוונת תחילה? הרי לא יכולתי לדעת שהיא תעבור ברחוב שלי, מן הצד של הדירה שלי, מתחת לחלון שלי - ואז לארוב לה. ואף יותר מכך, כלל לא הייתי בבית!
חוקר: איפה היית?
פרנץ: במסבאה
חוקר: באיזו מהן?
פרנץ: ב"הבוהמה"
חוקר: היא נמצאת בצד השני של העיר
פרנץ: נכון
חוקר: אתה יכול להוכיח?
פרנץ: על נקלה, יש לי את הקבלה
חוקר: הצג אותה
פרנץ: בבקשה
על החשבונית צוין התאריך, השעה הייתה 18:54, פורט בה ששתה בירה מקומית ואכל כיסוני בשר. עשה החוקר חשבון בראשו ושיחרר את קפקא לדרכו.
יצא פרנץ מהתחנה ואמר בקול חרישי my name is Kafka, Franz Kafka. ידעתי שהיא תעשה את דרכה ברחוב, שכן קודם לכן פגשתי את דויד שסיפר לי שהוא ורעייתו ילכו הערב להצגת בכורה בתיאטרון שנמצא בהמשך הרחוב. בדקתי בכורה של איזו הצגה מוצגת ובאיזו שעה, הצבתי את העציץ, ולכל השאר כבר דאג ידידי החתול שחור לבן זה שאני אוהב לקרוא לו "אלוהים הפנטסטי".
בן קליין
28.2.13
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
