הרכב החנה סמוך לרציף הישן, והקפיץ בבהלה חתול שנבר עמוק בתוך פח האשפה. האורות נותרו דלוקים, מאירים את החושך, ואת קצף הגלים הלבן. הנהג שישב ברכב הדליק עוד סיגריה, והמתין בסבלנות.
שים משהו ברדיו, נהם אולג, גבר ממוצא רוסי שישב בכסא מאחור. ותכבה את האורות... תיכף תביא לפה את כל יפו!
כן בוס, הפטיר אלכס הנהג, והדליק את הרדיו, משחק בתחנות.
תשאיר את זה, פקד אולג ואלכס נתן לקריינית החדשות לבשר את תחזית מזג האוויר הקרובה.
דפיקה בחלון הסיבה את תשומת ליבם.
בוריס עמד בחוץ, מכופף, רוכן לעבר החלון שנפתח קמעה.
הוא כאן, בוס, בישר.
איפה, בלאט? כנס לאוטו ותראה איפה הוא...
בוריס נכנס והצטרף לנסיעה קצרה לאורך קו החוף, באורות כבויים. לבסוף נעצרו מול רכב טרנזיט ישן, שדלתותיו האחוריות פתוחות, ומתנדנדות ברוח.
אולג יצא מלווה בבוריס הגברתן, וניגש לרכב. בחלק האחורי של הרכב ישב סמי, על כסא גלגלים, ומזוודה על ברכיו.
זה החומר? שאל אולג.
סמי הנהן.
נו, תראה...
סמי פתח את המזוודה והשליך משם שקיק אבקה לבנה אל אולג. אולג פתח את זוית השקית ובחן את החומר.
זה טוב... מאיפה אתה מביא כזה באיכות כזה?
יש לך את הכסף? שאל סמי.
אולג צחק, וסימן בידו לבוריס, שחזר לרכב.
אתה פה לבד? הקניט את סמי. לא מפחד?
ואתה מפחד? שאל סמי בחזרה.
פה יפו זה איזור שלך, ערבי. הסביר אולג והגיש את המזוודה עמוסת המזומנים לסמי. בטח יש לך פוליסה פה מאחורי איזה בלוק עם קלצ'ניקוב. אני יודע מה זה שיטות של פעם. אתם הערבים אנשים של כבוד, כן?
סמי בחן את המזוודה, וסגר אותה.
העסקה נחתמה, והמזוודות הוחלפו.
דקה לאחר מכן, שני הרכבים התניעו. מכונית השרד נסעה צפונה, ואילו הטרנזיט הישן נסע דרומה, על הכביש הישן.
הוא חולף בנקודה שלי בדיוק עכשיו, דיווח סוכן אלמוני בקשר כשראה את הטרנזיט נע על דרך העפר. לצאת אחריו?
שלילי, נענה בקשר. יש לנו קשר עין איתו. חזור לשגרה.
ובלית ברירה, המשיך נובר באשפה הפזורה על המזח כמו מחפש דבר מה...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
