הוא גרר את עצמו בכבדות, צולע על רגלו האחת, ונתמך על מקל ההליכה והקיר שלידו. ידו הייתה מחוספסת, יותר מציפוי הקיר עליו נשען, ומצולקת יותר ממנו. מסביב רעש והמולה, וילד קטן שרץ במהירות נתקל ברגלו היציבה וכמעט והפיל אותו על הארץ. ריח של שתן ליווה את הסמטה בה פסע, צולע, מתרחק מעט מהמולת השוק. סוחר משופם שהעמיס ארגז נוסף של דגים מילא את האוויר בצחנת פגריהם. הוא התקדם עוד קצת, ונעלם באחת מהסמטאות.
הוא נכנס אל מתחת לקשת אבן אל תוך חצר גדולה. מסביב, על הקירות, נפל הטיח במקום בו נראו חורי כדורים ישנים שפצעו את האבן. לרגע השתכר מחום השמש - החצר הייתה מלאה באורה, והוא התעלם לרגע מערימת הגרוטאות הישנה שהייתה בצד, והעלתה כבר שיחים בתוכה.
הצל היחידי בחצר היה מיריעות הסדינים שהתנופפו מחבל השכנה בקומה שממול. מתוך החצר הובילה החוצה סמטה, שבפתחה עמד איברהים, ושיחק ברובה הקלצ'ניקוב שברשותו.
- מה לך פה, יא סמי? הטיח בו איברהים וחייך.
- אבו-עומאר כאן?
- בטח שכאן... מחכה רק למסריח כמוך אתה חושב?
- אני צריך לראות אותו.
- מה לך ולו?
סמי הרים את כנף הז'קט המרוט שלבש, ונתן לאיברהים לבחון את תכולת כיסו.
- יש עוד מאיפה שזה בא
- בטח שיש... כנס, יזלאמה... כנס..., אמר ופינה מקום מעבר לסמי, שהמשיך לצלוע פנימה, לאורך הסמטה הטחובה. מי שופכין נעו במרכז מדרכת האבן עליה פסע, וחתול שיילל ונעמד על אחד הפחים כאילו קיבל את פניו.
לבסוף נעמד מול דלת ברזל גדולה, ומעליה מצלמה בכניסה, ישנה. הוא הביט אליה, וחייך. חיוך עייף. מובס. חלון הברזל החלוד נפתח בחריקה, ובחלון הציץ ראשו של נער, עומאר שמו.
- זה סמי! צעק כלעומתו, לאחר שהגניב בו מבט חטוף. אבא - סמי בא!
הדלת נפתחה בחריקה, וסמי נכנס בשקט, צולע, פנימה.
רעול פנים חמוש ברובה עמד סמוך למסדרון בו פסע, וסמי ניסה לעקוב אחר עומאר, שכבר רץ ונעלם קדימה. הוא ניסה לעמוד בקצבו, אך לשווא, ונותר מדדה מאחור. נשען לנוח מעט והסדיר את נשימתו. הוא התכופף וסידר את תותבת רגלו שהשתחררה והכבידה עליו. מזמן היה צריך לנסות ולהחליף את התותבת לנוחה יותר, אך מזמן היה צריך לעשות הרבה דברים, ומזמן הסתפק בזו. בעודו מחזק את הרצועה, הופתע מטפיחה עזה על שכמו שכמעט והפילה אותו.
אח! טפח אבו עומאר על שכמו שנית. ולמה אתה לא מבקר כמו פעם, הא, יא סמי? אני כבר לא חבר שלך?
סמי חייך והצביע על המקטורן שלו. מבט חטוף אחד של אבו-עומאר אמר הכל.
מכאן, יחביבי, מכאן... סימן לו לחדר צדדי.
עומאר!!! צעק לבנו שהציץ מקצה המסדרון. תגיד לאחותך שתעשה קהוה חזק לסמי! אבל חזק! שיראה מה זה קפה אמיתי. לא כמו הקפה שלכם, שאתם עושים - היהודים - פנה בחיוך לסמי, ונפנה עימו לחדר צדדי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
