פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 12 שנים ו-7 חודשים אספקלריה מאירה. כי האדם יראה לעיניים. אברהם

  

  אברהם

  אספקלריה מאירה
  
  וכשאני מביט אל הראי.
  לפעמים מבטי נשקף אליי.
  יש ואני רואה את עיניי
  חומות ומעט-מעט ירוקות
  ללא מבע חכם ומיוחד.
  
  יש ומחשבותיי נודדות
  במחשבה על "חכם שלום".
  ולפתע העיניים מקבלות
  גוון שונה. גוון עמוק
  גוון חכם. של אדם שעיניו
  היו כה טובות וחמות.
  
  פעמים שאני מנסה למזג
  את עיניי בעיניו, כאומר:
  גם אני יכול להביע מבע.
  של חכמה של טוב-לב.
  
  אבל רק לפעמים. כי אבא,
  מעולם לא היה צריך
  להביט בראי כדי לדעת
  שהעיניים המבט והמבע,
  היו של חכמה וטוב- לב.
  
  כי אצל אבא, "חכם שלום"
  לא צריך להביט באספקלריה.
  הוא, האספקלריה עצמה
  
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 12 שנים ו-7 חודשים יפה מאד! שיווה (ל"ת)

    

    שיווה

    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

  • לפני 12 שנים ו-7 חודשים באהבה גדולה... Mr. Vertigo

    

    Mr. Vertigo

    http://www.youtube.com/watch?v=Ibm-DP36Umo
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 12 שנים ו-7 חודשים איזה יופי. מילים חזקות. הרבה תודה, בן אברהם (ל"ת)

      

      אברהם

      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

      • לפני 12 שנים ו-7 חודשים גם המילים שלך חזקות Mr. Vertigo (ל"ת)

        

        Mr. Vertigo

        
        

        ---

        הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

        כותרת התגובה:
        תוכן התגובה:

        * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
        

  • לפני 12 שנים ו-7 חודשים אנו נוטים להתבונן בעבר בנוסטלגיה קורא

    ראשית הכתיבה שלך היא של איש ספר - מורגש שהמילה הכתובה היא בנפשך.
    איני חושב שאנו "הצעירים" רואים בדור הקודם כ"סלע" יציב, כאנשים שידעו את שלפניהם כמובן במובן החיובי.
    יש להניח שנכדינו יראו בנו את אשר אנו ראינו בהורינו ובסבינו.
    זו דרכו של עולם.
    אני מאמין שאם היית "חופר" מעט היית מגלה שעולמם היה כעולמינו.
    שהייצרים, הרגשות, היו דומים מאד לשלנו.
    ההבדל העיקרי בין התקופות הוא בפתיחות-אתה מרשה לעצמך להביע התלבטויות-שנויי תדמית.
    היום ישנו תחום שלם העוסק ביצירת תדמיות.
    כשאדם מחפש עבודה משלם ממיטב כספו כדי ליצור "תדמית" שתתאים למישרה שבה חפץ.
    בזה ההבדל.
    ההתלבטויות, הבחירות, התחושות וכל הקשור בהם לא השתנו. האדם טבעו היום אינו שונה מטבעו לפני דורות.
    השינוי הוא רק בנכונות ל"הפתח" להביע תחושות.
    איני משוכנע שזה רע . בוודאי זה משחרר.
    בכל מקרה תודה לך כתיבתך מחכימה ומענינת.
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 12 שנים ו-7 חודשים באופן כללי אני נוטה להסכים אתך על העיקרון... אבל מה תענה אם אומר לך שהדבר הזה נכתב לפני 40 !!!!! שנה ? ואין פרספקטיבה אלא תיאור מצב.. אברהם

      

      אברהם

      אמתי של בחור צעיר (אני) בן 23 המעריץ את אביו, והיום אני מעלה כפי שאמרת "בנכונות 'להפתח' להביע רגשות"
      אולי בגלל פערי הגילים (45 שנה) ביני לבין אבי המנוח.
      כמובן שזה יוצא מהכלל אבל אני חושב שהצדק אתך.
      אנחנו - במרחק הזמן - מעצימים דמויות כפי שסביר יעשו נכדינו
      בעוד 40 שנה או 100 שנה.
      תודה רבה גם לך
      
      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.