המחברת מספרת על חיי אבשלום פיינברג ממנהיגי מחתרת ניל"י בא"י של סוף המאה ה-19, תוך שהיא משלבת שלושה רבדים של זמן. האחד הוא תקופתנו שבה מוצאת הגרפולוגית אלמה באך כתב יד שמרתק אותה והיא מנסה לפענחו, השני תיאור הישוב בסוף המאה ה-19 והשלישי רובד על זמני שבוא באה רוחו של אבשלום פיינברג ולקחת לעולם שכולו טוב את נכדו שנפצע בתאונת אימונים. הרעיון של קשר בין תקופות שונות אמנם אינו חדש אולם יפה, הביצוע קצת פחות. החלקים היפים בעיני בספר זה הם אלו ששיכים לראשית הישוב. התיאורים מכניסים את הקורא לאותה תקופה של שלהי השלטון התורכי בארץ ולחיי הישוב העברי בו, על כול הבעיות הגדולות והפכים הקטנים, הרגשתי כאילו שאני נמצאת לצידם של הגיבורים וחווה את האירועים יחד אתם. שאר החלקים חלשים הרבה יותר, העלילה של ימינו מלאכותית מידי והאירועים שבה מאולצים ואינם מתפתחים באופן הגיוני ומשכנע. הרובד הדמיוני שכנראה נועד לקשר בין זמנים ואירועים שבעלילה, אינו מוסיף מאומה לדעתי. בסיכום זהו ספר בעל עניין מסוים על תקופה שלא נכתב עליה רבות.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
