קודם כל מה ההרגשה הכללית ממה שכתבת
אני לא רוצה לפגוע בך אבל גם ממה שכתבת וגם מאחת התגובות זה יותר, אם אני מבין נכון, אובססיה לגביו וחולשה לא קטמה מצידך. זאת אומרת אם אדם הולך בדרך שונה משלך, ממש בתכלית, אז זה פשוט לא זה. נכון שישנה האהבה, והיא חשובה ולפעמים יש לה כוחות הרבה יותר חזקים ממה שאנו מתארים לעצמנו, אבל כאן זה לא בהכרח אהבה כנה ואמתית, אלא די ויתור עצמי ועקרוני גדול שלך, די אובססיה למשהו שהיה מזמן וקשה לך להתנתק ממנו, וזה חזק ממך ואת נכנעת ומרימה ידיים והבטחה קטנה שלו, רק עצם נוכחתו, חשובה לך מהרבה דברים אחרים, את מוכנה לזרוק הכל למען זה, אני לא חושב שזאת אהבה. יש בה ויתורים ולא מעט וזה חשוב, אבל לא לדכא את עצמך לגמרי.
עכשיו ביחס לכתיבה עצמה
את כותבת יפה והתוכן עצוב מאוד, אני מתחבר לזה באיזה מקום, גם אם זה יראה לך סתירה לכל מה שאמרתי למעלה, כן זה קיים אני מניח אצל חלק גדול מאיתנו ולו יהי וזה ישתנה. האדם צריך להיות הרבה יותר חזק ומאמין ממה שתוקף אותו, אני בטוח שהוא יכול וגם את... דרך הכתיבה הרבה פעמים מוצאים את הפתרון, כיף לראות כתיבה שלך, תמשיכי
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
