הוא בא מולך עם חיוך רחב. שמש זורחת קרנה מהפנים שלו,זה היה נראה כאילו היה לו טרמפ מגן עדן.
והאושר הזה, ללא כל סיבה מיוחדת, עצבן אותך. לא, זאת לא מילה טובה. יותר נכון להגיד שהוא גרם לך להתפוצץ.
רצית באותו הרגע לתפוס אותו ולחנוק אותו שימות עם החיוך שלו. איך הוא מעז, חשבת לעצמך. החיים שלו לא יותר טובים משלי. אני מצליח בהכל, הוא בכלום. איך הוא מסוגל לחייך כשהחיים שלו גרועים כל כך?
אני חייב ללמד אותך לקח. שיבין שאני יותר טוב ממנו ואסור לו לשמוח במצבו.
אני שואל אותך, מי התיר לך להרוס לו את המצב רוח?
***
"מה אתה רוצה ממני?" ,שאלת.
בסך הכל תיארתי לו את המציאות. הוא מתעקש להתעלם מהמציאות. הוא חושב שהוא נמצא בלונה פארק, תמיד עם חיוך מעוך על הפנים שלו. . לא אכפת לו מאף אחד. הוא אגואיסט, הוא חי רק לעצמו עם החיים האומללים שלו, זה בטוח לא הפריע לו. ויודע מה, חבל שלא. שיבין קצת מה זה סבל. איך אנשים אחרים מרגישים, בלי חיוך על הפנים שלהם.
**
ואני שואל אותך עוד פעם, מי התיר לך להרוס לו את המצב רוח?
***
הוא הלך שפוף וחייך חיוך מריר. תמיד, תמיד זה קורה לי.
הבוקר דווקא התחיל נפלא. הוא התעורר בבוקר והכל נראה לו כמו המשך של החלום. כל לגימה מכוס הקפה הרחיבה את החיוך, וכשהוא נכנס למכונית והפעיל מוזיקה חרישית, החיוך כבר נמתח מאוזן לאוזן.
ואז הוא הגיע. הוא תמיד מגיע, כמו שעון. ועושה את המלאכה שלו נאמנה. כל מילה שנאמרה גרמה לחיוך להצטמק.
למה הוא היה צריך לבוא? עשיתי לו משהו רע פעם?
**
אני שואל אותך שוב, מי התיר לך להרוס לו את המצב רוח?
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
