פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 12 שנים ו-9 חודשים הבשם של נגה zOnko

  הבושם של נגה נשפך לה בתוך התיק. זה אומנם היה בקבוקון קטן, אך הריח שהפיץ דבק בנגה ובכל הסובבים אותה. הריח גם דבק בו, שישב ליד נגה על המדרגות בסוף הרחוב בשעה ששפכו את מכאובי ליבם אל תוך הלילה. וכשהוא חזר הביתה הוא היה כל-כך מותש, שהוא פשוט נשכב על המיטה ונירדם מיד, עם הבגדים שעליו. זה גרם לריח המתקתק לעבוד גם למצעים שלו ולשמיכה שלו.
  כמה ימים אחרי זה, הריח של נגה כבר נעלם ממנו, אבל בשמיכה הוא עדיין נשאר. ובלילות, בשעה שהתפלל לאלוהים, הוא הידק את השמיכה חזק חזק לגופו, ודמיין שנגה מחבקת אותו חזק חזק, נותנת לו את החיבוק שכל כך היה צריך וכל כך התבייש לבקש, את החיבוק שיגרום לו לעבור את התקופה הקשה שבחייו. ובמחשבות האלה, שדמעה מתגנת לעיניו, הוא נרדם.
  קשה בלעדיה. הוא אף פעם לא הסתדר עם בדידות. היו מצבים שהוא היה כל-כך נואש למישהו לדבר איתו שהוא כבר רשם את המספר שלה וכמעט התקשר אבל וויתר ברגע האחרון. הוא ידע שהוא לא יסלח לעצמו לעולם עם יפגע בה שוב. אז הוא התהלך סהרורי ברחובות, מתחנן למישהו שיציל אותו מעצמו. והיה שם את יובל ואת נגה, אבל זה לא אותו דבר כמו שזה היה איתה. היא הכירה אותו, היא הבינה את המצב שלו, היא זיהתה מה מפריע לו מתי שאף אחד לא ידע, היא לא האמינה לחיוך שלו שהצליח להטעות את כולם.
  עכשיו הוא בתקופה קצת יותר טובה. היומן פתוח והיד רושמת כל דבר שהוא רוצה לשנות בחייו, מהציון בבגרות באנגלית ועד לתפקודי הריאות שלו. הוא לעולם לא הצליח לסיים את כל המשימות שהציב לעצמו ביום, אבל הוא שמח שהוא מצליח לעמוד לפחות ברובן. הוא ידע שבמוקדם או במאוחר, יגיע הדבר שיפיל אותו שוב וישתק אותו למספר ימים ושוב ירסק אותו ויהרוס את כל ההתקדמות שעשה, אבל בנתיים הוא משתדל להתקדם כמה שיותר ולא לחשוב על העתיד.
  משהו השתנה בו. במקום עיניו הנוצצות, מבטו כבוי וניראה שהוא מתאפק שלא לבכות. הוא ניראה עייף יותר מתמיד, שברירי יותר מתמיד. במקום להיות האדם הקופצני והמלא חיים שהיה הוא יושב בשקט, רחוק מכולם, משפיל את מבטו לרצפה. יובל אמרה לו השבוע שהוא ניראה אומלל, ואת האמת, הוא הסכים איתה. בזמן האחרון הוא מוצא את עצמו חושב הרבה על החיבוק שהוא קיבל ממנה. זה חיבוק שהוא לא ישכח לעולם.
  הוא מסתובב עכשיו ברחוב, מנסה לברוח מעצמו. בקרוב הוא ייתאש ויחזור הביתה, שם הוא יסתכל על עצמו במראה ושוב ישנא את עצמו. בזמן האחרון הדבר שהכי מטריד אותו שהוא מכוער. כל כך מכוער, שעולה בו בחילה קלה מתי שהוא בסתכל על עצמו. הוא מבין איך יש לו בכלל עדיין חברים, שהוא נריאה ככה.
  ואז הוא יזוז מהמראה, יתקלח ויכנס למיטה. הוא יהדק את השמיכה חזק לגופו, יריח את הריח של נגה ויתפלל לאלוהים שהתקופה הזאת תיגמר.
  
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.