הבחירה במילה 'אַשְׁרֵי' מביאה אותנו למחשבה נוספת ביחסי הגומלין בין חמשה חומשי תורה לבין חמשת הספרים שבתהילים.
נציג כאן את דברי המדרש באותו עניין:
עמד משה לברך את ישראל...וחתם ב'אַשְׁרֶיךָ'. כיון שעמד דוד פתח במה שחתם משה ואמר אף אני אברך את ישראל ב'אַשְׁרֵי'.
(מדרש שו"ט א)
המדרש הזה מדגיש, שמשה רבנו סיים את התורה בברכתו לישראל: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה'"
לעומת זאת, ספר תהילים פונה מלמטה למעלה, כלומר אור חוזר מן האדם אל הבורא. אור חוזר של שירה, תפילה והודאה. ספר תהילים פותח ב-'אַשְׁרֵי הָאִישׁ'
ספר התורה וספר תהילים מרמזים על פעולה ותגובה. התורה הפותחת בסיפורם המופלא של גן עדן, עץ החיים ועץ הדעת וגירושו של האדם. שער הדרך לעץ החיים נחסם באמצעות הכרובים ולהט החרב המתהפכת. ספר תהילים פותח בחזרה את השערים לעץ החיים, באמצעות תורת ה' ודרך צדיקים.
(דברים לג, כט). באותה נקודה פתח דוד המלך את ספרו: 'אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ' (תהילים א, א). הרעיון המובע כאן, הוא שספר תהילים הוא המשך התורה שבכתב. אלא, שהתורה פותחת בשם ה' הבורא את העולם ומסיימת באדם - 'לְעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל' (דברים לד, יב). התנועה היא מלמעלה למטה. תורת ה' ניתנת לבני אדם ומנחה אותם לכל ימי חייהם באור ישר.(תהילים א, א) ומסיים ב-'כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ' (תהילים קנ, ו). כלומר, 'הַלְלוּ־יָהּ', סיומת בשם ה'. - הוגה בתורת ה' יומם ולילה ואין לו דבר וחצי דבר עם עולם הרֶשָׁע על כל גווניו
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה