כמו לבוא אל בארות המים
עייף מדרך וצמא עד מאוד...
ומצוא אותן יבשות ,
...ואני האיש שפעם אמרת "שאת אוהבת"...
פעם...היית מגייסת צבא של פיוטים
ומילים ענוגות כדי ללטף ...
ואת שותקת לי
היום.
פעם...היית מגייסת אוגדה של חיוכים
ונשיקות אוהבות כדי לשמרני...
ואת מנגד עומדת
היום.
פעם ... היית מגייסת פלוגה של ממתקים
ושוקולדים טעימים כדי להמתיקני...
ואת עומדת מרירה
היום.
ואני הוא האיש שפעם אמרת שאת" לעד אוהבת"...
ועל אף כל זאת...לא אשכח לך לעולם
איזה חיילת מדהימה,גיבורה ואמיצה היית לי ...
לא אשכח לך לעולם איך חבשת את הפצעים הפעורים והמדממים שבי....
לא אחדל מלזכור
שתמיד היית הגנרלית של חיי
המפקדת של ליבי....
היום את ספונה בטירת הדומיה שלך
ואני משווע למילותייך,לליטופייך,לחיבוקייך,לנשיקותייך....
ואני אחכה,
כמו שלילות ארוכים חיכית לי...
ואני אסוב סביב חומותייך
עד אשר ישתברו...ויפלו כמו אז ביריחו
כי אני הוא האיש שפעם אמרת "לעד אני אוהבת"...