הצורך בלתי נשלט, והתצורה האטלנטית של הערפל המזדחל בפאתי
המנהרות התת-קרקעיות חסר דופי הוא ללא היכר, בפנטומימה מקולפת
של צלחת פטרי לווינית, עמוקה כמעמקי תבל סיפורי חיים בדויים של
קורבנות השחור והתופת, פורקת עול ונטל על פני הפלנטריום השמימי,
השוחר מלחמה, הקורא להפסקת אש המחשבות הנידחות והמרסקות את נשמותינו הגוחנות
להרעפת אהבה על הרעב הכבד השורר בעולמנו הפנימי, הטרוד מפני הבלחות בלתי פוסקות של
הרף רעש לבן כבד, כמו שורשי עץ קוסמיים העוטפים את החלל, חורטים את הוויתם בפנינו,
כצלקות משתרשות, כבדידות שאינה מעלה חרס, כפלגי נהר הדמעות הזולח מליבנו, מחרס קרבנו,
מצחור נשימתנו, מהפרת הסדר המפרה קבעונות בתזוזות הטקטוניות של נחילי אהבות מן העבר,
כפרק שנכתב לאחר שהספר הסתיים, כסוף דבר שאינו מסיים דבר מלבד עצמו.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
