פורומים » המלצות קריאה
קראת ספר טוב במיוחד? בוא וספר לנו עליו.
כתיבת הודעה חדשה בפורום המלצות קריאה
» נצפה 482 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 12 שנים ו-9 חודשים לספרה של יוכי ברנדס "הפרדס של עקיבא" יוסף
לא בכול יום מזדמן לי לקרוא ספר כה חשוב ומסעיר כמו "הפרדס של עקיבא", פרי עטה של הסופרת הקלסית יוכי ברנדס.
א ני הייתי מעמיד את הספר הזה בשורה אחת עם הספרים בני האלמוות של הסופרים הקלאסיים, שהנציחו את התקופות המסעירות והמכריעות במאתיים השנים האחרונות:
הספר "מלחמה ושלום" של לב טולסטוי:
מלחמתו ההרואית של העם הרוסי נגד צבאות נפוליאון הכובשים, שהגיעו עד שערי מוסקבה.
הספר "עלובי החיים" של ויקטור הוגו: מלחמתם של עלובי החיים על מתרסי פריז נגד מנצליהם רודפי הבצע - אילי ההון המלוכנים בעת המהפיכה הצרפתית.
"פטרבורג, ורשה, מוסקבה", של שלום אש בטרילוגיה שנכתבה באידיש,המתארת את המהפיכה הקומוניסטית מראשיתה.
הספר "חלף עם הרוח" של מרגרט מיטשל, שהפך לסרט ענק בן אלמוות, המתאר את מלחמת האזרחים בין הצפון והדרום בארה"ב.
הספר "למי צלצלו הפעמונים" של ארנסט המינגוויי.המתאר את מלחמת האזרחים בספרד נגד המשטר הפשיסטי בראשותו של הגנרל פרנקו, בה השתתפו מתנדבים מכול העולם.
יוכי ברנדס (שבהמשך אקרא לה בקיצור יוכי), הסופרת הלמדנית ברוכת הכישרון - "בור סוד שאינו מאבד טיפה" בתורה על כל שלוחותיה ובמחשבת ישראל, נטלה על כתפיה הדלות משא כבד מנשוא, ולא קרסה תחתיו.
בספרה האחרון, שזה עתה יצא לאור – "הפרדס של עקיבא", היא מתארת את אחת התקופות הדרמטיות ביותר לעם היהודי בממלכת יהודה – תקופת חז"ל ומרד בר כוכבא, בה התגבש העם היהודי וההלכה היהודית בין כותלי הישיבות, בתקופת כיבוש רומא, שהייתה באותה עת המעצמה הגדולה והחזקה בעולם.
שמו של הספר מטעה את הקורא לחשוב, שגיבורו הוא עקיבא. בזמן הקריאה מתגלה לפנינו דמותו האמיתית עלובת הנפש והאומללה של עקיבא, שמאז ועד היום שנויה במחלוקת. ללא תרומתו העצומה למחשבת ישראל, היה שמו אובד מזמן בתהום הנשייה במהלך הדורות.
חייו האישיים של עקיבא לא יכלו לשמש דוגמה ומופת לאחרים. נהפוך הוא. הוא היה בלתי שקול וחסר אחריות, התנער מאחריותו לקיום אשתו הראשונה וילדיו ממנה, ונטש אותם לגורלם.
קורבנו השני הייתה רחל בת ה-19, בתו היחידה והאצילה של כלבא שבוע, האיש העשיר ביותר ביהודה באותם הימים. בחזונה ראתה רחל את עקיבא, הרועה הבור שוכן המערות, מוכתר בתואר רבי וגדול בתורה, והקריבה את מיטב שנותיה ואושרה על מזבח רצונה להפוך אותו מרועה עדרים בור, שלא ידע צורת אות, לאחד מגדולי הדור של חכמי התורה, ואותה את רחל הותיר עגונה במשך שתים עשרה שנה. ולבסוף גם נשא על פניה את אשתו השלישית בחייו- את פרינה, אשת הנציב הרומי, אך ורק בשל יופייה הבלתי רגיל.
אם כל זה מספיק, הוא חָבַר לבר כוכבא, הבריון השרירי האלים וחמום המוח, והסית אותו למרוד ברומא, שהייתה באותה עת המעצמה החזקה והגדולה בכול האזור.
תוצאת המרד - שלוש שנות העצמאות של יהודה, שהסתיימה בשואה נוראה על היהודים, בה נרצחו בדם קר קרוב לחצי מילין מהם. רוב בני האדם האחרים: קנאה ושנאה, וחתירה סמויה של זה מתחת חברו, על מנת להגיע לקריירה הנכספת והתהילה שלהם עצמם.
מה שמקומם אותי נגד מחברי התפילות, ונגד אחדים מחכמי התורה (קרי חז"ל), הוא יחסם המתנשא לכלל הנשים, שהם רואים אותן נחותות מהגברים. ברשותכם, אביא פניכם "פנינים" כוללניות אחדות מתוך תפילת השחרית, וגם מדברי חז"ל ב"פרקי האבות":
בתפילת השחרית נועד לגבר הפסוק המתנשא: "ברוך אתה....שלא עשני אישה".
לעומתו נועד לאישה הפסוק המקומם ומבזה אותה כבר בראשיתו של כל יום חדש: "ברוך אתה....שעשני כרצונו", בו עליה לזכור בעובדה, שהיא אומנם נחותה ממנו.
מתוך דברי חז"ל: "אל תרבה שיחה עם האישה", "כל המרבה שיחה עם האישה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנום", "מרבה נשים מרבה כשפים", ועוד כהנה וכהנה.
ראויים הם יוכי ועופר אישהּ, שביחד השקיעו עבודת נמלים כה רבה בכדי לדלות מכול המקורות האפשרים כדי להנציח את התקופה של חז"ל והסוף הטרגי של מרד בר כוכבא.
לסיכום: למרות שלא קל לקרוא את הספר הזה על דמויותיו הרבות, הייתי ממליץ בפני הקורא לחזור שנית על הקריאה בו, כמו שעשיתי אני, כדי לרדת לעומקו ולהתענג עליו.
יוסף רותם (מחבר הספר "לא תחמׂד")
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-9 חודשים נשמע ספר מעניין מאוד, יוסף אנקה
תודה על הסקירה המעולה ששיתפת אותנו כאן.
תוכל לצרף אותה לביקורות על הספר בדף הספר עצמו.
כדי שנוכל לחלק לך שבחים כראוי.
מעניינת שבעתיים העובדה שהוספת את הספר הזה לכמה
קלאסיקות ידועות מעולם הספרים והסופרים המשובחים ביותר.
עוררת את ענייני.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
