פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 543 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 13 שנים פריחת הדובדבן סיפור בהמשכים מאת: אברהם אוחנה. פרק תשיעי. "מיהו יהודי?" אברהם
פריחת הדובדבן סיפור בהמשכים מאת: אברהם אוחנה. פרק תשיעי.
תקציר:
כריסטיאן מונה 4 שנים להיכרותו את מרגרט ומתחיל "ללחוץ"
לחיזוק הקשרים.
פרק תשיעי מיהו יהודי ?
אוניברסיטת קליבלנד, אוהיו.
אוקטובר, 1976
כריסטיאן הרגיש טפיחה קלה בגבו. ולהפתעתו הייתה זו מרגרט.
"איזו הפתעה!", אמר כריסטיאן. "רק אתמול נפגשנו לא חשבתי שתתגעגעי כה מהר".
"טועה אתה". אמרה. "לא התגעגעתי. אולי קצת".
"ובכן מה את עושה כאן?". שאל. "אינך צריכה להיות במכללה?".
"לא". אמרה מרגרט. "החלטתי להפסיק ללמוד במכללה".
"ומה תעשי ? ומה עם המלגה שקיבלת ? הן תעשי צחוק מעצמך גאונה שלי !".
"לא ממש". אמרה.
"כלומר?" שאל.
"כלומר שמהיום בבוקר אני סטודנטית באוניברסיטה "שלך" וגם לכאן קבלתי מלגה".
"למה לא סיפרת לי !?"
"אה.. שכחתי". אמרה.
"את נקמנית? הלא כן".. אמר כקובע עובדה.
"כן" אמרה. והוסיפה "ובעלת זיכרון חזק. זוכר ש'שכחת' להודיע לי
שהתקבלת לאוניברסיטה ?..אז גם אני 'שכחתי'".
"טוב. מגיע לי" אמר. "מה את הולכת ללמוד?"
"אני ממשיכה במה שאני אוהבת. כלומר ביולוגיה. אני רוצה להמשיך לחקור איזה נושא".
"וכמה זמן יימשך המחקר הזה?"
"חוקרת זה לכל החיים. אבל הלימודים הם לשלוש שנים".
"ומה יהא עלינו ? מתי נוכל להדק את הקשרים ?"
"איני יודעת". ענתה. "איני רוצה להתחייב". "ומלבד זה," הוסיפה. "אני צריכה לטפל
באחי הקטן, סטנלי, וגם באבי שאינו בקו הבריאות".
"אם כך אינך רוצה בי" אמר. "מדוע שלא תאמרי זאת ישירות?"
"הו, לא", אמרה. "רוצה אני בך מאוד-מאוד, אך אין זו העת המתאימה,
ויש עוד עניינים שאני צריכה להבהיר אתך".
"מה למשל ?"
האם אתה יהודי?
"יודעת את שלא".
"מהיכן אני יודעת?" שאלה. "הרי כל מה שאני יודעת הוא שקפטן הקבוצה אמר לך
לפני שנתיים יהודי מלוכלך".
"אולי" אמר בצחוק. "אולי אביא לך אישור מההורים שלי שאני גוי גמור. וחוץ מזה" הוסיף,
"אם את אוהבת אותי הדת לא צריכה להפריע. ומה רע בכך לו הייתי יהודי?"
"לא אמרתי שזה רע או טוב. אני רוצה לדעת הכל על מי שאני רוצה לקשור אתו את עתידי.
טוב. אני צריכה ללכת למעבדה נדבר בערב?"
"בהחלט. נדבר".
ה- 23 במאי 1976
כריסטיאן נקרא למזכירות שם נמסר לו שעליו לנסוע לביתו ללא דיחוי. "אביך אינו חש בטוב".
כך אמרה המזכירה.
ללא שהיות לקח את מעט חפציו והתניע את רכבו והחל בנסיעה מהירה לכיוון העיירה פארמה
שם התגורר עם הוריו באחד מהרבעים היוקרתיים.
אמו,רגינה, המתינה בדריכות רבה לבואו של בנה היחיד. "כריסטיאן!" אמרה רגינה. "אני כל כך
דואגת לאביך. הוא נלקח לפני שעות אחדות לבית החולים".
"מה קרה לו" שאל כריסטיאן. והוסיף "מדוע את כה מודאגת. הן אבא אדם צעיר ובריא למדי?"
אין זה פשוט כל כך אמרה. אבא לקה בליבו ובדוחק רב הרופא הצליח לייצב את מצבו".
"אולי ניקח את אבא לביה"ח הגדול בקליבלנד?" שאל כריסטיאן.
"איני יודעת" אמרה רגינה. "צריך להמתין עד שמצבו יאפשר טלטול כה ארוך, וגם זאת בעצת הרופאים".
בבוקר המחרת ה – 24 מאי 1976 נפטר אלכסנדר ברישקוב.
כריסטיאן מיהר להודיע על כך למרגרט שהייתה באותה עת באמצע לימודיה.
"מחר אחה"צ" אמר למרגרט "יתקיים טקס האשכבה בכנסייה המקומית הסמוכה לקולג"
"או, אני מאוד מצטערת". אמרה מרגרט. "אהיה שם כמובן".
קומץ אנשים שכלל את רגינה, כריסטיאן, מרגרט, סגן ראש העיר, ואחדים מידידיו של אלכסנדר
השתתפו בטקס האשכבה של אלכסנדר ברישקוב. לאחר דברים קצרים שנשא הכומר המקומי, הוצב ארונו
של אלכסנדר על כר הדשא המטופח של בית הקברות הסמוך לכנסייה.
סגן ראש העיר דיבר בשבחו של אלכסנדר ואף העלה על-נס את תרומתו ונדיבותו של המנוח. לאחר מכן
הוטמן ארונו באדמה והנוכחים עברו בסך ולחצו בחום את ידיהם של רגינה וכריסטיאן.
רגינה הזמינה את המנחמים אל ביתה רחב היידיים, שם הייתה מוכנה, מבעוד מועד,
פינת הסעדה שכללה מעט כריכים מסוגים שונים ושתייה חריפה.
"מדוע אינך טועמת דבר-מה?" שאל כריסטיאן את מרגרט.
"הו, איני רעבה כלל", אמרה. "אך אשמח לכוס קפה".
זמן מה לאחר מכן נתפזרו המנחמים לבתיהם. רגינה פרשה לחדרה והשאירה את מרגרט וכריסטיאן ביחידות.
לפתע פנתה מרגרט לכריסטיאן ושאלה: "אמרת שאינך יהודי הלא כן?"
"נו.. וודאי" אמר. "הן ראיתי שאבי נקבר כנוצרי לכל דבר. איני מבין למה את חותרת?"
"אם כך" שאלה, "מה זה הפריט המודבק על הדלת שנראה כמו מזוזה של היהודים?"
"אוהו. זה פשוט מאוד. "בעליו הקודמים של הבית היה יהודי , ואימי חשבה שכדאי להשאיר את המזוזה"
ענה כריסטיאן והוסיף. "אימי אמרה 'מה שטוב ליהודים יכול להועיל גם לנו' ".
"מעניין" אמרה מרגרט. "גם בביתנו יש מזוזה כזו וגם אנו רכשנו את הבית הקטן מדייר יהודי"
"צירוף מקרים מוזר" אמר כריסטיאן.
"כן". אמרה מרגרט. "צרוף מקרים מוזר".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
