פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 460 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 13 שנים פריחת הדובדבן סיפור בהמשכים מאת: אברהם אוחנה. פרק שביעי. אברהם
פריחת הדובדבן סיפור בהמשכים מאת: אברהם אוחנה.
תקציר: אפשר לקרוא בדף שלי.
פרק שביעי המשך "כריסטיאן"
אוהיו. מכללת "פרמה" יוני 1973
השעה 1630.
אולם הכדורסל רחב הידיים של המכללה, היה מלא מפה-לפה. תלמידים, מורים ואף עובדי
שרותים של הקולג' גדשו את אולם הספורט הנהדר. הכל היה מוכן לפתיחת המשחק המכריע
על "גביע המכללות" לעונת 1973-74.
דרך ארוכה עשתה קבוצתו, הבינונית למדי, של כריסטיאן - בניהולו של המאמן מר תומפסון -
עד להגעתה לגמר המשחקים. מרבית השחקנים, מלבד היותם גבוהים, היו נטולי כשרון משחק
כמעט לחלוטין. אך השקעה רבה של המאמן יצרה תלכיד מיוחד שידע להתגבר על חסרון הכישרון.
כריסטיאן – כתמיד – ישב על ספסל המחליפים, ממתין להזדמנות שיוכנס למשחק. היה זה יומו
האחרון של כריסטיאן במכללה זו, ורצה להשאיר חותם כלשהו. ימים אחדים קודם נתבשר כי
התקבל ללמודי עריכת דין ב"קליבלנד סטיט יוניברסיטי" במרחק מספר שעות נסיעה מביתו שבפרמה.
אמש חגג עם מרגרט את יום הולדתה הששה-עשר בארוחה צנועה, ובקינוח במנת גלידה ענקית בטעם
השוקולד האהוב עליה. עתה ישבה מרגרט בשורה החמישית, ממתינה גם היא, כבכל משחק להופעתו
של כריסטיאן. מקווה ומייחלת להצלחתו.
שריקת השופט הוציאה את המשחק לדרך. תחילה התנהל המשחק בעצלתיים כשהיתרון נוטה מקבוצה
אחת לרעותה וחוזר חלילה עד לסיומה של המחצית הראשונה.
בפתיחת המחצית השנייה דומה היה שהקבוצה האורחת שולטת במשחק. ואכן תוך דקות אחדות צמח
יתרונם של האורחים לכדי תשע נקודות. לא חלפו אלא שלש דקות והיתרון צמח לכדי חמש-עשרה
נקודות. מכללת "פרמה" נראתה כמי שאיבדה את הסיכוי לזכות בגביע.
המאמן, מר תומפסון, סימן מיד לפסק זמן ונזף בחניכיו על הרפיון שחל במשחקם. עם חידוש
המשחק הצליחו חניכיו של מר תומפסון לצמצם מעט את הפער, אך לא היה בזה כדי לסיים בניצחון.
מר תומפסון הורה לכריסטיאן להיכנס ולהחליף את קפטן הקבוצה. הקפטן ירד בכעס מהמגרש וסינן
לעבר כריסטיאן "יהודי מלוכלך".
כריסטיאן חייך לעצמו, מעולם לא היה יהודי ומדוע שהקפטן יקרא לו כך. תמה מאוד. אולם לא
היה זה זמן לחלומות. כריסטיאן נתן במשחק את כל יכולתו, ואף למעלה מזה. שתי קליעות מהירות
שלו - ממרחק וחטיפת כדור אחד הספיקו כדי להקטין את התוצאה עד לפער של שלוש נקודות בלבד
לטובת האורחים.
דקה אחת לסיום המשחק: עבירה במתכוון של שחקן האורחים הפכה את הקערה על פיה. בשנייה האחרונה
– יחד עם צלצול המזכירות – ניצחה מכללת פרמה וזכתה בגביע. כל השחקנים כולל המאמן מר תומפסון
הניפו אל-על את גיבור הניצחון כריסטיאן. לאחר חלוקת הגביעים החל האולם להתרוקן.
רק מרגרט נשארה על כסאה, ממתינה לכריסטיאן.
"כל הכבוד לך גיבור שלי" אמרה מרגרט ושאלה, "מה רצה ממך הקפטן של הקבוצה?".
"איני יודע", ענה כריסטיאן והוסיף "הוא קרא לעברי 'יהודי מלוכלך' "
"נו..ואתה.."יהודי או מלוכלך?" שאלה מרגרט בחיוך.
"לא זה ולא זה. ענה והמשיך "אין בידי לדעת מנין לו השטות הזו".
"טוב. זה נגמר" ענתה, ושאלה "מהן תכניותיך?"
"אין לי תוכניות. אולי יש לך רעיון כלשהו?".
"לא התכוונתי 'תוכניות להיום'" אמרה, "התכוונתי לעתידך".
"או, הו", אמר. "כמה טיפש אני. שכחתי לומר לך שהתקבלתי לאוניברסיטה הגדולה בקליבלנד".
כריסטיאן הוסיף: "אולי נלך למסעדה ואספר לך הכול?".
"לא". אמרה מרגרט, "איני יכולה. אבא צריך לצאת לאיזה עניין ואין מי שישמור
על סטנלי. אתקשר אליך מחר".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים חתיכת חותם השאיר כריסטיאן. אינס
ואולי יהודי פולני הוא?? ואין הוא יודע, שהרי עבר הוריו טומן בחובו דבר מה.
ומרגרט הזאת תמיד מתחמקת..:)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים מעניין למה היא מתחמקת? אברהם
-
-
