פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 299 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 13 שנים פריחת הדובדבן פרק שישי (המשך מפרק חמישי) מאת אברהם אוחנה. אברהם
פריחת הדובדבן פרק שישי (המשך מפרק חמישי) מאת אברהם אוחנה.
תקציר:
מרגרט מתאוששת מניתוח העיניים.
כריסטיאן מגיע מדי יום לבקרה.
מרגרט מתיידדת עם כריסטיאן, מבקשת שיספר על עצמו.
פריחת הדובדבן – פרק שישי.
ביה"ח "קליבלנד קליניק"
יום ראשון אחה"צ.
"אבי, אלכסנדר ברשיקוב", התחיל כריסטיאן לספר, "הכיר את אמי, רגינה, בזמן מלחמת
העולם השנייה. ומעולם לא ספרו כיצד הכירו, אולם לאחר המלחמה הגיעו לאמריקה וכאן נישאו".
"ברשיקוב" אמרה מרגרט, "נשמע כמו שם רוסי הלא כן?"
"אכן" אמר כריסטיאן. "אבי ממוצא רוסי ואימי ממוצא פולני. אבי היה קצין בכיר בצבא הקומוניסטי
ונפל בשבי הגרמנים. לאחר המלחמה מצא את דרכו לאמריקה. ומעולם לא רצה לספר כיצד קרה הדבר?".
"ומהו עיסוקו של אביך?" שאלה מרגרט.
"או, זה קצת מסובך", אמר, "אולם באופן כללי אבא - בשל קשריו הרבים עם בכירים בגוש הקומוניסטי -
עוסק ביצוא ויבוא של מוצרים רבים".
"גם נשק?", שאלה מרגרט.
"איני יודע", אמר כריסטיאן. "אבא מעולם לא סיפר לי".
"אם כך אתם אנשים אמידים?" שאלה.
"אפשר לומר", ענה לה. "עכשיו ספרי מעט על עצמך".
מה למשל ?" שאלה.
"למשל" אמר כריסטיאן, "כיצד אביך ישלם על האשפוז?" "למשל", המשיך ושאל, "כיצד את לומדת
במכללה יוקרתית ויקרה בעוד אתם גרים בבית כה רעוע? , למשל, מדוע את מתחמקת ממני כל הזמן?"
"איני מתחמקת ממך כלל" אמרה ושאלה. היודע אתה בת כמה אני"?
"אני מניח שאת בת שש-עשרה", אמר "הלא כן?"
"לא. לא". אמרה. "אינך הראשון שנופל בפח הזה. רוצה לנחש שנית?"
"מוטב שתאמרי לי את", אמר כריסטיאן".
"אני רק בת ארבע עשרה" אמרה מרגרט, והוסיפה, "זה המענה לאחת משאלותיך. איני מתחמקת ממך,
אני רק ילדה קטנה, שטרם בגרה כדי להתעסק בענייני גברים ונשים".
"אם כך", שאל, "כיצד את בכיתה השישית? הן כל התלמידים בני למעלה משש-עשרה ?"
מרגרט הסמיקה קמעה ואמרה: "לא כל כך נעים לי לדבר על זה".
"אבל הבטחת לספר" אמר- שאל, כריסטיאן.
"אספר לך ובלבד שאיש לא ידע מזה. מבטיח?"
מילה של כדורסלן, אמר כריסטיאן.
"טוב" אמרה. "בבחינות רמת המשכל שלי נתגלה כי אני ברמת משכל הנמוכה אך במעט מזה של גאון.
בביה"ס הקודם הוחלט שאיני מתאימה יותר לחטיבת הביניים. לפני חודשיים, קבלתי הצעה לבוא
ללמוד במכללה ללא תשלום של שכר הלימוד. והנה אני כאן ..פשוט, לא?"
"ממש פשוט וקל", אמר כריסטיאן, בחיוך רחב. והמשיך לשאול: "יש תחום מיחד שאת אוהבת בלימודים?"
"או, לא", אמרה. "אני אוהבת את כל המקצועות הנלמדים, אך בעיקר אני אוהבת ביולוגיה.
אחת העבודות שעשיתי בתחום זה היה אחד מהגורמים שבגינם הוענקה לי המלגה".
"כלומר עשית איזה מחקר מקצועי כבר בגילך הצעיר?".
"כן". אמרה. "אבל איני מעוניינת לדבר על כך עוד. אני ממש עייפה. אולי בפעם אחרת".
"בסדר. אלך לי". אמר כריסטיאן, "אך לא ענית לי על שאלות נוספות".
"בפעם אחרת" אמרה. "אני מבטיחה".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ... אפרת
חח איזה קטע, אברהם, מצאתי את עצמי מזדהה עם כריסטיאן, כי כמוהו גם אני לא קיבלתי תשובות לשאלות!
עדיין יפה, כמו תמיד, אבל האמן לי כמה קשה לי להתמודד עם עלילות בהמשכים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
