פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 683 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 12 שנים ו-11 חודשים האלמנה השחורה, כי היא הדבר הכי מדהים שהעולם יצר AndreAno
״האלמנה השחורה״1
פרק 1-לחפש, למצאו, להרוג ולהתאהב.
הלכתי ברחוב ישר אל המועדון, לא כאילו שאני הולכת לשתות ולהשתכר עד המוות וללכת עם איזה אציל לבית שלו, כדי שיהנה מיזה שאני שיכורה, בכלל לא, אני הולכת לחפש אותו לתת לו אפשרות בחירה, לא כאילו שיש לו, אבל סתם בשביל הכיף, נהנה קצת. הגעתי אל פתח המועדון ועקפתי את כל התור המעצבן, הלכתי ישר אל השומר שחייך עלי. ״הולכת להנות?״ שאל משועשע וסימן לי להיכנס. גיחכתי ופתחתי את הדלת ונכנסתי למקום שקט, מועדון או לא מועדון זה בהחלט מקום הימורים יפה, ואז ראיתי אותו, יושב ליד שולחן ומהמר על איזה בת, נחמד זה מה שאתה עושה בשעות הפני מה?, טוב ככה הכרתי אותו. הלכתי ישר עליו וחיבקתי אותו מאחור, והסתכלתי על הקלפים שלו, הוא ינצח שוב. ״מה את עושה כאן?״ שאל משועשע כשהנחתי את הקלפים שלו בבום על השולחון. ״באתי להשתעשע קצת, מותר?״ שאלתי והתיישבתי לו על הרגליים, מחייכת. ״מותר למה לא״ אמר וידו עברה לי בכל הגב הפתוח. ״גיים אובר״ אמרתי ונעמדתי ומשכתי אותו לפינה החשוכה של המקום, ודפקתי אותו בקיר בכוח, הוא נדפק אבל הצליח להתחמק ואז הוא קפץ עלי והפיל אותי על הרצפה כשהו מעלי. ״את יודעת שמעתי שמוע מעניינת ומסקרנת״ אמר וידו ליטפה לי את הלחי כשידו השניה טופשת לי את הגרון ומוכנה לחנוק אותי למוות. ״חבל, שלא היה לך זמן לספר לי על זה״ אמרתי בידי הפנויה הוצאתי סכין מרצועת העור על ירחי דקרתי אותו למוות והוא נפל לצידי, התיישבתי ורקנתי מעליו ונתתי לו נשיקה על שפתייו והתרוממתי לי בשקט ויצאתי לאור, הפעם המקום היה בנערים ונערות במועדון, נחמד, הלכתי לברמן שהיה בדיוק בהפסקה, וסיפרתי לו על הגופה, וכדי שיעלימו אותה, המסכן היה כבר רגיל לזה, אבל שילמו לו טוב בעד העבודה הזו, ואני נהנתי סתם לדבר איתו תמיד כמה דקות וללכת. כשבאתי לצאת מהמועדון משהו החליט לעצבן אותי, הוא תפש לי את היד ומשך אותי לצל של המקום לא יותר. ״איפה הוא?״ שאל, לא הכרתי אותו אז כדי לי לשחק משחק טוב. ״איפה מי?״ שאלתי כמי שלא מבינה. ״את לא זו שהרגת אותו?״ שאל ונראה שהוא התבלבל קצת. ״את מי הרגתי?, אתה חושב שאני רוצחת?!״ שאלתי בכעס, יותר מידי טוב המשחק הזה. ״מצטער, חשבתי שאת משהיא אחרת״ אמר טיפה מבולבל. ״כדי שתקנה משקפים, חוצפן״ אמרתי וסטרתי לו, ושחכתי שהקעקוע שמה ופשוט הסתובבתי ויצאתי מהמקום. ידעתי שהוא עלול לעקוב אחרי, אז בגלל לזה תפשתי מונית ונסעתי משם, ביקשתי מהנהג שיעשה סיבובים ועיקופים לפני שהוא יגיע לרחוב שביקשתי מימנו, כשהגענו ראיתי מכוניות שחורות, כן ברור תמיד האיש הטוב צריך לבואו לנסות לשנות לי את הצד, עצרתי את המונית, שילמתי ויצאתי במהירות אל החשכה, ותיפשתי לי על הקיר, עד שהגעתי לחלון הבית שלי, פתחתי אותו ונכנסתי והדלקתי את האור, שם בסלון לא ישב מי שציפיתי שישב שם, ישב שם אותו איש מהמועדון, באסה!. ״אני רואה שאת תפשנית מוכשרת״ אמר ונעמד, לא זזתי ממקומי. ״איך לא שמתי לב לזה במועדון״ אמר והצביע על הקעקוע שבמיקרה לא אני עשיתי אותו, זה קרה מזמן ואני לא מתכוונת לעלות זיכרונות מהעבר איתו. ״ו..?״ שאלתי משלבת את ידי חסרת סבלנות. ״אני לא איש הטוב בסיפור אבל גם לא האיש הרע, או שכן תולי איך את רואה אותי״ אמר וחייך. ״אני רואה משהו שמשעמם לו בחיים והוא החליט להציק דפקה לי״ אמרתי בכעס. ״פשוט חכמה משמיים״ אמר והתקרב עלי. ״מה אתה רוצה?״ שאלתי ולא זזתי ממקומי, והוא נעמד מולי. ״הרגת אותו״ אמר בשקט. ״את מי?״ שאלתי. ״דיי לשחק משחקים״ אמר בכעס. ״עם לא תגיד לי את מי הרגתי, אני לא אדע שהרגתי אותו״ אמרתי. ״את הרגת את איש השלום״ אמר. ״איש השלום?, הוא עבד עלך״ אמרתי משועשעת. ״אני העוזר שלו״ אמר. ״אז עלך הוא דיבר יום וליל״ אמרתי לא מאמינה. ״מי את בשבילו?, ומי את בכלל?״ שאל. ״אני הייתי זוגתו, מי אני זה לא עניינך״ אמרתי. ״היית בת זוגו ואת עוד הורגת אותו?״ שאל לא מאמין. ״תקשיב לי טוב מאוד, אתה עוד תשמע עלי, וכמה שיותר רחוק ככה זה יותר טוב, קדימה צא לי מהבית״ אמרתי וכך עשה, הוא לא אמר דבר, פשוט יצאה במהירות ונעלם לו לטוח המכונית ונסעה. הלכתי ונשכבתי על המיטה, עם אני ימשיך לעשות את זה כל לילה אני יסתבך בצרות, לא כאילו שאני לא מסובכת מעל הראש, ונרדמתי, למחרת התעוררתי בבוקר, ידעתי שמשהו לא בסדר עוד כשישנתי, התיישבתי וראיתי על הספה מימולי ישב אותו איש שהגיע אתמול, העוזר של האיך קוראים לו בכלל, הוא הסתכל עלי. ״למה חזרת?, משעמם לך בחיים?״ שאלתי מפנקת, בגללו לא ישנתי טוב. ״חזרתי כדי לדבר איתך״ אמר. ״אתה יכול לדבר איתי גם בטלפון, אותו במועדון בשעות ההימורים״ אמרתי. ״עדיף לי פנים מול פנים״ אמר ולא זז. ״מה אתה רוצה?, אני מזהירה אותך מראש, כל הסיפור הזה יגמר ברע״ אמרתי ונזכרתי איך הזהרתי גם את הבוס שלו בהתחלה, והכל יצאה מכלל שליטה. ״איך קוראים לך?״ שאל והמשיך להסתכל עלי. ״אלונה״ אמרתי, כמה זמן לא השתמשתי בשם הזה, שנים. ״והשם השני?״ שאל. ״עשית עלי עבודה או משהו כזה?״ שאלתי משועשעת. ״תראי כמה עכבישים יש כאן, וכולם הן אלמנות שחורות, ואת חייה איתך בשלווה מושלמת, אני כדי להיכנס לכאן הייתי צריך לקחת את הנוגדן כדי שאני לא אמות״ אמר לא שמח במיוחד. ״חבל, יכולת למות מידיהן״ אמרתי רגועה מסתכלת לטוח עינייו. ״את יודעת שהן מסוכנות?״ שאל וחרדה מוצפת בקולו. ״כן, הן מסוכנות בדיוק כמוני״ אמרתי. ״אל תגזימי״ אמר ונעמד ובא להתקרב עלי. ״לא, תשאר שם״ אמרתי והוא התיישב חזרה על הספה מקשיב להוראותי. ״ממה את מפחדת?, יכולתי להתקרב עליך ולשבת לידיך״ אמר משועשע מקצת. ״זו הטעות הראשונה שלך״ אמרתי והמשכתי להסתכל עליו ועל כל תנועה שלו, תשתלטי על עצמך, חשבתי במהירות. ״אני עושה כל הזמן טעיות״ אמר. ״אבל הטעיות שאתה עושה עכשיו הן טעיות שמסכנות לך את החיים״ אמרתי רגועה מאוד יחסית לזה שהוא בבית שלי כבר כמה שעות, בלי שיקרה לו משהו. ״אני מסתכן כל הזמן״ אמר. ״אבל זה סיכון של חיים או מוות״ אמרתי כאילו אנחנו מדברים על כמה חם היום. ״מכאן זה נראה כאילו לא ממש אכפת לך עם אני ימות או לא״ אמר ואז ראיתי את זה, עינייו בערו באותה אש שהיה בהתחלה לבוס שלו, הוא התאהב בי. ״אני לא דואגת עם תמות או לא, אני דואגת בזה שאני יסתבך בצרות אחר כך״ אמרתי נושמת עמוק מנסה להרגיע את עצמי, אסור לי, תשתלטי על עצמך אחרת זה היה הסוף, ואז הוא נעמד והתקרב עלי במהירות לא אפשרית ופתאום הוא היה מולי, יושב לו כל כך קרוב עלי, אני עומדת לעבד את הראש זה בטוח קדימה את מסוגלת, תתרחקי מימנו, וכך ניסיתי לעשות, אבל ידיו תפשו את ידי וקירבו אותי עליו, הוא מנסה להתעבד?, למות?, אני לא הדרך. ״אלונה, תבטחי בי, אני יודע מה אני עושה״ אמר ברוך. ״לא אתה לא יודעת, בבקשה, תשחרר לי את הידיים ותיתן לי להתרחק, בבוקשה״ אמרתי מתחננת, מנסה להשתחרר, ובסוף הוא שחרר אותי ואני התרחקתי לקיר המיטה, נושמת נשימות עמוקות, מנסה להירגע, זה הדבר הכי קשה שעשיתי בכל חיי לנסות להשאיר גבר שכל כך קרוב עלי בחיים, עוד כשהו כאן בלי אף אחד לבד.
״אלונה את בסדר?״ שאל ולא זז, הסתכלתי עליו, שום פחד, תרגעי, אל תשלי את עצמך. ״להבאי לך מים?״ שאל ועדיין לא זז. ״לא, אני בסדר״ אמרתי נדחקת בכל הכוח לקיר. ״אלונה, את מדאיגה אותי״ אמר. ״אתה צריך לדאוג לחיים שלך ולא לשלי״ אמרתי בפחד ממשיכה לנשום נשימות עמוקות. ״אני לא מבין״ אמר מבולבל. ״כי אתה עיוור, אתה לא רואה את הרוע, אתה מסונוור, מהדבר שאתה צריך לפחד ולברוח מימנו״ אמרתי בשקט בקול מפחיד וידעתי מה הוא שומע, ואיך הוא שומע את זה. ״אלונה את מדברת שטויות״ אמר ולא זז. ״איך קוראים לך?״ שאלתי ולא זזתי ממקומי. ״טארק״ אמר ועיניו בחנו אותי כל הזמן. ״שם שני?״ שאלתי ולא זזתי, נשארתי במרחק בטוח. ״לך יש שם שני?״ שאל משועשע. ״תלוי, יש לך?״ שאלתי. ״תלוי״ אמר טארק משועשע
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-11 חודשים הודעה שמחה ללא כותרת ג'ן
אה... רציתי בעיקר לערוך היכרות. יש מקש אחד, מתחת למקש של המחיקה, מעל ה Shift. קוראים לו אנטר. נעים להכיר. את משתמשת בו כל כך מעט שנראה לי שהוא נעלב. אה, ובלי קשר, אגב, האיכות של הסיפור יורדת בגלל העובדה הזו.
יש כמה שגיאות כתיב, אבל זה די נחמד. לא ממש הבנתי מה קורה.
בקיצור, 3 מסקנות.
1)אנטר!!!!!!!!!
2)שגיאות כתיב...
3)אה... עלילה ברורה יותר?!
אבל זה די יפה. לא הפסקתי לקרוא באמצע. כבר סימן טוב.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 12 שנים ו-11 חודשים תודה AndreAno
נכון,
סיפור זה היה כתוב בארכיון של הטלפון שלי,
הוא פורסם כבר בבלוג שלי,
בבפרק הבא הוא היה מסודר יותר וכמו שצריך,
תודה על הערה לקחתי לצומת ליבי, ויש לי שגיעות
מכאן ועד הודעה חדשה :)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
