כתבת –שבמלחמה יש סממנים של קורבן-
כתבת את כל התשובות בשאלה שלך –
מנסה לחשוב ...
,את שוללת את עצם היות "האדם קורבן ,מאחר והוא נלחם בעצמו "
את שוללת את האשמה הפחד השנאה העצמית -
וכן ,יש מצבים כאלה והמון ,שהקרבן נלחם בעצמו ,במקום במי שפגע בו ,שהקרבן משליך על עצמו את הכעס ואולי ההשפלה שלא מגיעים לו , כן ,הוא מעניש את עצמו על דברי אחרים ...ולכן הוא קורבן כפול גם של הפוגע וגם של עצמו ,כי מעניש את עצמו ,לא יודע איך להחזיר את האשם ואת הרגשות השליליים לאדם הנכון – לא נראה לי עד כמה הוא מודע לזה ...
כי גם אם הצלחת להעביר את הכעס לאדם האחר –הכעס הוא כעס ,והוא לא נעלם ,אבל והמשכיותו בחיינו הוא מקבל מימד אחר..
אז –מנסה לחשוב אחרת -
מהי מלחמה ...
מהו ויתור ...
מאיזה מקום זה בא ...
ממקום של להעפיל –או מקום להשפלה –לנפילה ....
האם להילחם על מה שכבר אבד מזמן ,זאת לא בעצם תבוסה –
האם לא כדי לוותר על המקום הזה –אם מדברים על הויתור –
בויתור יש גם המון הרפיה ...וכמה היא נכונה לפעמים... למרות ההקרבה שאנו מרגישים ,שהיינו צריכים בשבילה
ולפעמים ,הוא עוזב ...ואז נשארים ריקים –ומרגישים שויתרנו על עצמנו ...
ובעצם לא ויתרנו על עצמנו –ואנחנו ריקים כי כבר אין על מה להילחם ...אנחנו ריקים כי הוא איננו –כי אנחנו כבר לא יודעים להיות בלעדיו ,אנחנו ריקים כי הוא היה הצינור היחיד שלנו לחיים-
,נקודת אחיזה ,ברגש ולא בהיגיון –נקודת אחיזה ברגש כה גדול שמפיל אותנו –
ומה המלחמה פה – ללב שקורה להרס ???
או להיגיון שכבר אנחנו לא שולטים בו –אולי מהכאב –אולי מהמלחמה ....
מהו הויתור הנכון לך -מהי המלחמה שהיית בוחרת בשבילך
איפה ההיגיון ...
חופש בחירה ...
מלחמה –
על מה אנחנו הכי נלחמים עם לא על הכרה –
ומה לעשות שיש כאלו שלא יראו אותנו וישתמשו בנו ויזרקו אותנו כמו פיסת נייר ...
ומה עושים שנאחזים ונלחמים על דבר שלא יתגשם לעולם –
כי כל כך מסרבים להכיר באמת –האמת קשה ,נוראית איומה –אבל היא פה וצריך לקחת אותה למקום הנכון ,לעשות איתה משהו נכון ...
"לא יכולנו לעשות כלום
זה היה אצלי בידיים
ולא יכולתי לעשות כלום " – (יונה וולך...)
אז –אנחנו כועסים , על עצמינו כל כך , לא מוותרים –הרי זה ממש פה ברגש –האמת רחוקה מאיתנו כרגע ....
מנסים עוד פעם עוד טיפה ,עוד מילה ועוד מילה ..
ומעגל ומעגל ומעגל ...ואבוד ...
אולי נקודת המוצא ,היא הצִפייה-
בצִפייה יש המון עלבון –
בספרו של ישראל סגל –על המלחמה .תוארה הציפייה השקטה אך הדרוכה לכל צעד מהאויב-
כעלבון –
גם בשירה של לאה גולדברג ,"נפרדנו כך "
הצפייה לדמעה ,לרגש מצד האחר -תוארה היטב כעלבון –כהשפלה ....
מלחמה על הכרה .מלחמה על אהבה שאין לה סיכוי ,מלחמה ואחיזה בדבר שהרוס לגמרי
מלחמה –מעגל –הרס עצמי ...מלחמה אבודה מראש
נראה שפה זקוקים ללבד והרפיה -
השלמה
בניית בסיס לעצמך כמטרה ולא כאמצעי –
עד שיבנה בך כאבן שאין הרבה מקום לטלטלה –
ללמוד להיות לבד ,לחיות עם עצמך בשלום לפני שמכניסים עוד אנשים לחייך
לוותר על אנשים שעושים לנו רע –
להפסיק את העיוורון את ההדחקה –לעמוד מול האמת ,אולי לקרוס מולה –אבל מפה אפשר רק לעלות הלאה ,עם מסקנות ותובנות והבנה שאי אפשר בלעדיה –
כן אולי לא נשכח אותם לעלם ,כן אולי הם תמיד יהיו שם ,אבל -יבוא האחד שיהיה כל כך טוב
ויבוא האחד שנלמד גם לשמור עליו –
עד שהזיכרונות יכנסו למגירה ,ויהיו חלק מחייך –
אבל לא חייך –!!!!!!!!!
לא הן לא דבר שכתוב וחתום ,הם לא גזירה משמיים ,אלה בחירה !!!!!!!!!
בחירה -.
-
ללכת –
עם הצורך שלך ,עם האהבה שלך ,בדרך שלך –עם האמת שלך ,והאושר שלך
וכבר אמרתי בפעם אחרת –לא כולם יאחזו לך את היד ,לא כולם יסכימו איתך –יש שלא יבינו
יש שיעזבו ,
בסופו של דבר ,אלו החיים שלך –
וואו כותבת המון מתפזרת ואולי הצלחתי טיפה...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
