בהודעה הראשונה כתבתי:
לכל אות בשפה העברית (דווקא) יש משמעות משלה. משמעות זו וודאי אינה יכולה להיות מבוטאת
במילה עברית אחת [לדוגמא: אם נאמר שמשמעות האות 'א' היא 'ראשית'] שהרי המילה הזו עצמה מורכבת
מאותיות שונות...
אסביר איך בכל זאת נמצא משמעות:
כאשר רוצים להגדיר דבר מסוים שקיים במציאות אנו צריכים להסביר 'מה הוא לא' [משמעות המילה 'להגדיר' - לשים בגדר המבדילה משאר הדברים].
אין לנו דרך להסביר 'מה הוא כן' חוץ משימוש בשם שלו. עובדה זו יוצרת קושי גדול מאד בהגדרה מדויקת של דברים [כך שלא יכנסו בהגדרה זו דברים נוספים]. למשל: נראה אותכם מגדירים 'בקבוק' בלי שזה יכלול גם חבית,כוס,גלולה,מבחנה ועוד כל מיני דברים שאוסיף אם מישהו יתחכם מספיק.
אם כן, כיצד אנו יכולים כבר מגיל צעיר להגיד בדיוק מוחלט מהו בקבוק ומהו לא?
הרבה בקבוקים ראינו עד גיל שנתיים ועל כל אחד אמרה לנו אמא שזה בקבוק. משם המוח הסטטיסטי שלנו כבר יצר לעצמו הגדרה שאורכה (בהקבלה לעולם המחשבים) מאות אלפי שורות תוכנה. הגדרה זו השתפצה ונהייתה מדוייקת עם כל בקבוק נוסף.
כך, למרות שקשה לנו להגדיר 'בקבוק' מתוך מפגש עם כל הבקבוקים הצלחנו להתקרב בדעתנו להגדרה המדויקת.
זהו. כך אפשר להתקרב למשמעות של אות, למרות שהיא לא ניתנת אפילו להגדרה בעברית. אם נבין את תפקידה של האות בכל מילה שנפגוש, נבין את קירוב המשמעות שלה. קודם כל בצורה בודדת, ומתוך כך בהרכבה פשוטה שלה עם אותיות אחרות. עם כל דוגמה תתחדד לנו ההכרה הזו. בסוף נוכל לפרק את המילה 'מרחבים' למשל, לגורמיה הראשוניים מתוך שנכיר את המשמעות המקורבת של כל אחת מאותיותיה, אז נקבל חידוד נוסף למשמעות של כל אחת מהן.
בהצלחה!
לכל אות בשפה העברית (דווקא) יש משמעות משלה. משמעות זו וודאי אינה יכולה להיות מבוטאת
במילה עברית אחת [לדוגמא: אם נאמר שמשמעות האות 'א' היא 'ראשית'] שהרי המילה הזו עצמה מורכבת
מאותיות שונות...
אסביר איך בכל זאת נמצא משמעות:
כאשר רוצים להגדיר דבר מסוים שקיים במציאות אנו צריכים להסביר 'מה הוא לא' [משמעות המילה 'להגדיר' - לשים בגדר המבדילה משאר הדברים].
אין לנו דרך להסביר 'מה הוא כן' חוץ משימוש בשם שלו. עובדה זו יוצרת קושי גדול מאד בהגדרה מדויקת של דברים [כך שלא יכנסו בהגדרה זו דברים נוספים]. למשל: נראה אותכם מגדירים 'בקבוק' בלי שזה יכלול גם חבית,כוס,גלולה,מבחנה ועוד כל מיני דברים שאוסיף אם מישהו יתחכם מספיק.
אם כן, כיצד אנו יכולים כבר מגיל צעיר להגיד בדיוק מוחלט מהו בקבוק ומהו לא?
הרבה בקבוקים ראינו עד גיל שנתיים ועל כל אחד אמרה לנו אמא שזה בקבוק. משם המוח הסטטיסטי שלנו כבר יצר לעצמו הגדרה שאורכה (בהקבלה לעולם המחשבים) מאות אלפי שורות תוכנה. הגדרה זו השתפצה ונהייתה מדוייקת עם כל בקבוק נוסף.
כך, למרות שקשה לנו להגדיר 'בקבוק' מתוך מפגש עם כל הבקבוקים הצלחנו להתקרב בדעתנו להגדרה המדויקת.
זהו. כך אפשר להתקרב למשמעות של אות, למרות שהיא לא ניתנת אפילו להגדרה בעברית. אם נבין את תפקידה של האות בכל מילה שנפגוש, נבין את קירוב המשמעות שלה. קודם כל בצורה בודדת, ומתוך כך בהרכבה פשוטה שלה עם אותיות אחרות. עם כל דוגמה תתחדד לנו ההכרה הזו. בסוף נוכל לפרק את המילה 'מרחבים' למשל, לגורמיה הראשוניים מתוך שנכיר את המשמעות המקורבת של כל אחת מאותיותיה, אז נקבל חידוד נוסף למשמעות של כל אחת מהן.
בהצלחה!