פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 254 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 13 שנים פאנפיק עצמי - קבוצת משחקי הרעב: כל הפרקים מההתחלה, פרק 8 מילים
פורסם במקור בקבוצת משחקי הרעב. מבוסס על קפיאתה הלא צפויה של המנהלת קטניפ, ועל החברות הפעילות מילים, ליילק, אריה וסילבר. דמויות נוספות מופיעות לסירוגין, חלקן מבוססות על חברים נוספים בקבוצה.
-
דלתות הרכבת נפתחו. השלושה יצאו אל הרחוב. מילים חילקה הוראות, כרגיל: "אני הולכת לפגוש את סנואו. אתם תבואו איתי ותחכו יחד עם אריה ואלאן שם. אני מקווה שהן עדיין באחוזה."
גייל פשוט הלך אחרי מילים וטליה. טליה נראתה מאוד מבועתת מעצם המחשבה שמילים תהיה קברניטת משחק. "את הולכת ליצור את המשחקים האלה?!"
"אין דרך אחרת לקיים את ההבטחה שלי לגייל." ענתה מילים, שנראתה לחוצה לא פחות.
הן הלכו בדממה. טליה משכה את גייל. "חשוב שלא יזהו אותך!"
מילים נעצרה פתאום. "ברוכים הבאים למרכז האימונים. חכו לי כאן."
מילים רצה משם, וחזרה כעבור כמה דקות מלווה בקאהלן ובאפן שליח-המגפיים-המעצב. "התלוו אליהם."
והיא עזבה אותם.
מילים השתלבה יפה כנערת קפיטול. היא זגזגה בין הרחובות עד שהגיעה לאחוזה של סנואו, שהייתה לא רחוקה ממרכז האימונים. שומר עמד בחוץ. "הזדהי, עלמתי."
"אני מילים. נקבעה לי לא מזמן פגישה עם סנואו."
השומר הנהן והוביל אותה אל החדר בו ישבו אריה ואלאן יחד עם סנואו. מילים קדה קלות והשומר הלך.
סנואו הביט בה בעניין. "היא נראית מאוד צעירה. בואי, מילים, שבי."
הוא הציע לה כיסא. מילים התיישבה.
"אמרו לי שאת יודעת להרעיד עולמות בעזרת מילים בלבד." אמר הנשיא.
"לא בדיוק, אדוני הנשיא סנואו. אני יודעת לתמרן אנשים בעזרת מילים, ליצור עולמות דמיוניים." ענתה מילים.
"ובכן, יש דמיון רב בין זה לבין קברניט משחק." הנהן הנשיא. "הם יוצרים עולמות ומתמרנים את האנשים שמאכלסים אותם."
"אז אני יכולה להיות קברניטת משחק?" שאלה מילים.
"לשונך חדה. ניגשת ישר לעניין." אמר הנשיא, "אבל כן. אני מגייס עכשיו קברניטים לגמול הרבעוני, אף על פי שעובדים עליו כבר שנים."
"באמת? אתה מרשה לי להיות קברניטה?" שאלה מילים.
"ומדוע לא? את צעירה, אבל ילדים חשובים בקפיטול. חברותייך כאן שכנעו אותי שהגיל שלך לא משנה, וגם העובדה שאינך תושבת פאנם. הן אומרות שברגע שתחלי בעבודה התוצאות יבואו לידי ביטוי."
מילים קדה שוב. "בהחלט. תודה, אריה. תודה, אלאן."
"הקשיבי. מדובר בצעד יוצא דופן, אבל את נראית לי מתאימה. עצם העובדה שחברותייך באו הנה רק כי ביקשת מהן, ועוד דיברו בדחיפות רבה כל-כך, מעידה עלייך משהו. אני חושב שאם הצלחת להגיע עד הנה, אין סיבה שלא תמשיכי. הכירי את רוז."
"רוז היא ה...מזכירה שלי, אפשר לומר, אם כי היא הרבה יותר מקצועית. היא תלווה אותך למחלקת עיצוב, שם יחליטו מה לעשות איתך." אמר הנשיא סנואו.
"בלי שום ניתוחים פלסטיים." קבעה מילים ורוז נאנחה. סנואו חייך ואותת לאלאן, לאריה, למילים ולרוז לצאת. מילים בחנה את רוז: גבוהה, פנים מוארכות וחביבות. בלי שום סימנים בולטים להיותה אשת קפיטול.
החבורה הלכה בעקבות רוז אל חדר גדול צבוע בגוונים מזעזעים של ורוד. אישה נוספת הצטרפה אליהן, ואחרי שרוז הסבירה בתמציתיות את העניין, מילים הובלה אל חדר נוסף שנראה כמו חדר הכנה. שם עמדו סביבה שלוש נשים כמה שניות. אחר כך הן התחילו להתרוצץ סביבה, למדוד ולדבר. בסופו של דבר הן נעלמו וחזרו עם גלימה סגולה ארוכה שהגיעה למילים עד הקרסוליים, חולצה בצבע ארגמן כהה ומכנסיים שחורים צמודים. הם השאירו את מילים להתלבש.
אלאן, אריה ורוז עמדו בחדר הורוד. "היא משהו מיוחד, החברה הזאת שלכן, מה?" שאלה רוז.
"כן." אמרה אריה ולא פירטה. אלאן שוטטה בחדר הורוד.
קאהלן ואפן שוטטו במרכז האימונים. הם נעלו את גייל וטליה במחסן הבדים הפרטי של אפן בין כמה גלילים של קטיפה, משי וקשמיר. השניים הבטיחו שלא התנשקו, אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד. "שתדעי שבדרך כלל אני לא מפר הבטחות." אמר גייל.
"אני בטוחה שלא." השיבה טליה ונצמדה אליו. "טוב לראות את מילים הופכת לכלי במשחק של מישהו אחר."
"אל תהיי כל כך בטוחה. אני חושב שהיא בטח צופה אפשרות שקטניס לא תרצה אותי. בתור קברניטת משחק היא גם צריכה לשמור על הרומן של קטניס עם פיטה. היא בטח מתכננת שאת ואני נהיה ביחד." הרהר גייל. "מעניין מה קורה איתה."
"אה, היא בטוח מסתדרת. אלאן ואריה איתה." אמרה טליה בקוצר רוח, וגוללה בין אצבעותיה פיסת משי. היא חיבקה את גייל, ומחוץ למחסן הבגדים אפן וקאהלן התפקעו מצחוק. הם עלו יחד למרכז העיצוב מחדש, ואפן סידר לקאהלן את התסרוקת ונתן לה כמה בגדים. ככשקאהלן חיבקה אותו הוא נתן לה גם נשיקה.
מילים יצאה מהחדר ומיד נכנסה שוב כדי שיטפלו בשאר ההופעה שלה. "את צולעת. זה לא כל כך נורא, אבל בגלל אי אפשר לנעול לך נעלי עקב." נאמר לה. "אז נעשה משהו אחר."
כשהיא יצאה מהחדר השיער הקצוץ שלה עמד בקוצים, הידיים שלה היו מקועקעות בשני דרקונים לכל אורכן והמשקפיים ומכשיר השמיעה שלה היו שקופים. היא לבשה את הגלימה הסגולה של קברניטי המשחק והחזיקה לוח כתיבה קטן, עט ופנקס. באופן כללי היא נראתה די בסדר ואפילו מרשימה, ולא כאילו קיבלה תפקיד שגדול על מידותיה. שלוש חברותיה חגו סביבה ואריה אמרה: "זה ממש תפור עלייך."
רוז הובילה את מילים אל חדר בקרת המיועדים, שם נאספו כל קברניטי המשחק.
מילים נכנסה לחדר. עשרים וארבעה גברים ונשים צעירים ישבו ליד שולחן גדול בצורת אליפסה. כל אחד החזיק טאבלט דקיק והיה מחובר לרשת כלשהי. למילים נמסר טאבלט אחרי שרוז הסבירה את העניין שבגינו היא צורפה לנבחרת קברניטי המשחק. היו שראו בכך עלבון למקצוע, אך כשמילים נעצה בהם מבט הם השתתקו והבינו מיד שמדובר בקברניטה ממעלה ראשונה, גם אם חסרת ניסיון.
מילים תפסה את מקומה ליד השולחן ורוז התיישבה לצדה. "אני אחראית עליה מטעם הנשיא סנואו. היא בכל זאת קטינה."
"טוב," פתח פלוטארך הווזנבי, "על הפרק עומדים שלושה נושאים חשובים: מסיבת ההגעה של קטניס ופיטה לקפיטול, עיצוב טקסי האסיף לקראת סבב המשחקים הקרוב והזירה עצמה. הכיוון הכללי כבר נקבע לפני שמילים הצטרפה, אבל כדאי לשמוע מה יש לה להגיד."
"הייתי רוצה לשמוע מה תכננתם לפני שאני אומרת משהו." ענתה הילדה.
"לגבי המסיבה, תכננו את הדבר הבא." הוא לחץ על כמה נקודות בטאבלט שלו והולוגרמה תלת ממדית של אולם הנשפים של סנואו הבהבה מעל המסך. שולחנות אוכל היו פזורים לאורך הקירות, ובמרכז היה אזור ריק. אמנים ריחפו על עננים. מילים לחצה על כמה נקודות בטאבלט שלה ורוז הנחתה אותה כיצד להתחבר להולוגרמה של פלוטארך. תוך כמה שניות מילים פיזרה את שולחנות האוכל בצורה רחבה יותר, בנתה במה קטנה בצד האולם והוסיפה פינות ישיבה ניידות. היא חשבה כמה שניות ואז חצבה במרכז החדר נהר של יין.
הקברניטים הביטו בהשתאות ופלוטארך הביט בהולוגרמה החדשה וצחק. "את נועזת, ילדונת. כמה מהשינויים שערכת באמת יפים, אבל הייתי מוותר על נהר היין."
מילים נאנחה והעלימה את נהר היין. היא בנתה במקומו מפל של לבה ומיקמה בצורה אופקית לו שיפודי עוף כדי שייצלו. "יותר טוב?"
"כן," התערבה קברניטה אחת, "ניצול יעיל יותר של השטח."
מילים התיישבה ושיגרה את ההולוגרמה שלה אל פלוטארך.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה