מכתב של אלבר קאמי למורו לאחר זכיה בפרס נובל לספרות.
1957: כבוד גדול מדי
מר ז´רמן היקר,
נתתי להמולה שהקיפה אותי בימים האלה לשכוך מעט
ועכשיו אני פונה אליך, לומר לך דברים שיוצאים מן הלב.
חלקו לי כבוד גדול מדי, שלא רדפתי ולא בקשתי לי. אבל כשקבלתי את הבשורה, הראשון שחשבתי עליו, אחרי אמי, היית אתה.
בלעדיך, בלי היד החמה הזאת שהושטת לילד הקטן העני
שהייתי, בלי תלמודך, והדוגמא שנתת, לא היה קורה דבר מכל
אלה. אינני עושה עניין גדול מסוג זה של כבוד. אבל זו הזדמנות, מכל מקום לומר לך מה היית, ועודך בשבילי, ולהבטיח לך שמאמציך,עבודתך, והנדיבות שהשקעת בה, עודם חיים בלבו
של אחד מתלמידיך הקטנים, שלמרות שנותיו, לא חדל להיות
תלמידך המכיר לך טובה.
אני מחבק אותך בכל כוחי,
אלבר קאמי.
* אלבר קאמי שלח את המכתב למורה שלו בבית הספר היסודי, מר ז´רמן, ימים אחדים אחרי שזכה בפרס נובל לספרות.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה