רק לרגע חשבתי כי העולם הוא יפה,מושלם.
אח"כ כדי לנפץ את היופי של העולם ולהראות לי את הצד הכי מכוער שלו דווקא אלו היו חברי.
חשבתי כי הציפורים שמציצות בחדווה בחוץ כל בוקר ונראות מאושרות.
חשבתי כי כל האשנים טובים ועמוק בתוכם רוצים רק טוב. רוצים כי העולם יהיה יפה ומיוחד.
חשבתי שהאנשים ביקום שמחים (לפחות במרבית מזמנם),וטוב להם.
האמת? חשבתי שגם אהבה קיימת שם בחוץ. ששניים יכולים לטבוע ברגש סוחף ומרגש.
אני גם כן חשבתי שאני יודעת את כל מה שאני צריכה לדעת.
אבל הכל היה-רק לרגע.
כי גם לציפורים יש רגשות ולא תמיד הם מאושרות.
ויש אנשים שהם כ"כ רעים שגם אם היה בהם אי פעם טוב,הם איבדו אותו ולא זוכרים אותו.
וגם לא כולם שמחים כל הזמן.זה רק אשליה שאנו מקרינים כדי לא להתפרק.
אהבה היא דבר כ"כ מסובך שזה הרבה יותר מרק רגש. צריך את המשהו הזה שהוא יותר מאהבה.
ואני למדתי (בדרך הקשה,כמובן) שלפעמים אני יועדת יותר מידי ולפעמים פחות מידי.
העולם היה יפה ומדהים.
אך רק
לרגע.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
