התרחק ממני.
מבטנן של תהומות שחורים הופעת,
אחיזה לחה ומסויגת.
זרועות תמנוניות, גבשושיות
דביקות.
כמסתמים מבשרי עיוורון ואוושת כאב
אשר מדממת תחת שרירך המתוח.
הסתלק מכאן.
אין ביני ובינך אף לא דבר,
מאפלה הזדחלת אל שורשי
חרק קטן ומכרסם יסוד,
טיפש.
זינקת בעת-אור שלוח תכלית וללא חת
ובחיבוקך ינקת את כוחי.
אגרש אותך אם אדרש.
רשרוש מרושע באחריתו של ראשי,
צחוק מריר ודמוני.
כעת עליי לשאת נשק,
עייף.
רוח עוברת ביעף בריחתך היא,
ונסוגת אל המעמקים החשוכים.
למדתי לשאת אותך.
חריטות על עורי ותפסים על אוזניי,
טינתי שמורה לך.
נטרתי.
משחתת נפש, ציירת עם פלטת גווני אפור
אינני חפץ בך יותר.
הסתלק, הסתלק
לעולם אל תחזור.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
