פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 188 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 13 שנים ו-1 חודשים רק בחלומות פרק ח' Almond
"רק בחלומות , בחלומות הכי גדולים שלי..
רק אז , הייתי מסוגלת לעשות דברים שאני כ"כ רוצה לעשות. .
אך אני לא מסוגלת . ."
________________________________________________________
בפרק הקודם : היו לי דמעות בעיניים כשסיפרתי לכולם . .
ובעצם , לכל מי שהיה בחדר היו דמעות בעיניים .
המשכתי לדבר , וכולם הקשיבו לי .
.." הוא חי לבד , נער בודד , לבד בעולם ..
הוא הדרדר לפשע ולסמים .
מה הוא בסך הכול מחפש ? הוא מחפש אהבה.
הוא מחפש אושר , ואנשים שיהיה להם אכפת ממנו .
אני החלטתי לתת לו את זה .
היינו ביחד תקופה .
ניסיתי לחנך אותו , ניסיתי להיות לו האמא שלעולם לא הייתה לו ..
ניסיתי להוציא אותו מהפשע , ומהסמים ..
בהתחלה חשבתי שהצלחתי , אבל לילה אחד ...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
.."הייתה פעילות בבית הספר , הייתה מן "מסיבת פיג`מות"
שכבתית .
בהתחלה , חשבתי שזה לא יהיה רעיון כ"כ טוב שעמית יבוא .
כי זה ידוע , שבלילה הוא הכי ירצה את המנה שלו .
כי ככה זה אנשים שמכורים לסמים .
ואולי , זה יהיה מסוכן להיות בקרבתו .
אני בסך הכול רציתי שהוא ייגמל מזה , רציתי לעזור לו..
אבל זה לא היה בשליטתו .
זה לא היה הוא.
הסמים , הם הרסו אותו , לגמרי .
לא ידעתי כבר מה לעשות , מה לומר לו .
הוא רצה נורא לבוא.
הוא רצה להיות איתי .
הוא רצה לחיות את החיים.
הוא אמר לי שהוא כבר לא לוקח ..
והאמנתי לו..
אז הסכמתי לו לבוא .
בהתחלה , הכול היה רגיל .
אבל אז.. בלילה , הוא התחיל להשתגע.
הוא רצה את המנה שלו .
אני החבאתי לו אותם .
הוא ביקש ממני , שאני יביא לו ..
לא הסכמתי , בכל הכוח שלי , התנגדתי לזה..
ואז .. הוא התחיל להשתגע ממש .
היה לו בעיניים .. מבט של רצח .
זה לא היה הוא.
הוא התחיל להרביץ לי ולצעוק .." תביאי לי את זה , עכשיו !"
כולם קמו , והסתכלו עלינו , הם היו בשוק.
.." לא !! אני לא יביא לך , לעולם!!"
צעקתי לו בחזרה.
הוא חנק אותי .
אנשים ניסו לעזור לי , להפריד .
אך הם לא הצליחו .
הצוואר שלי היה כולו אדום .
היה לי דם , כן , אני חושבת שהיה גם דם ..
אולי מהסריטות.
הוא התנהג כמו חיה פראית שלא קיבלה את המזון שלה.
כך זה היה.
עד שקראו למישהו שיעזור.
קראו למנהל .
עמית עזב הכול , וברח .
הוא הצליח לברוח , ואני ..
אני נשארתי שם , עומדת , בשוק.
כולם היו בשוק.
וכשהמנהל הגיע , לא אמרתי דבר..
רק רצתי לבית , הסתכלתי במראה.
ראיתי מלא צלקות , שיישארו לי לעוד זמן רב..
בכיתי , אני זוכרת את זה..
נכנסתי למיטה , ובכיתי בתוך הכרית שלי.
כדי שלא ישמעו.
כך זה היה , לא אמרתי מילה לאיש חודשיים , נשארתי בבידוד .
לא באתי לבית הספר , הייתי לבד , בכיתי , וניסיתי להעביר את הטראומה מהראש שלי .
רציתי לשכוח , מהכול ..
הצלחתי בערך , אבל אז , הבנתי ..
הבנתי שהדבר היחיד שאולי יעזור לי להמשיך הלאה .
זה רק אם אספר את האמת.
וזה מה שאני עושה .. עכשיו ..."
כולם בהו בי , ולא האמינו .
לא האמינו שלילדה , ילדה בת 15 ..
יכולים לקרות כ"כ הרבה דברים.
זה לא מציאותי מה שקורה כאן.
זה החיים שלי.
הסרט של החיים שלי .
שאני עוברת כל יום.
לאמא שלי היו דמעות בעיניים .
היא הסתכלה עלי , והייתה כ"כ רועדת.
עמית הסתכל עלי , גם לו היו דמעות בעיניים ..
.." עמית , אתה בא איתנו מיד לתחנת המשטרה."
שוטר אחד אמר.
.." לא !"
צעקתי .
.." עוד לא סיימתי , כולם לשבת . יש לי עוד משהו לומר ."
.." טוב.."
השוטר אמר , כולם התיישבו .
והמשיכו להקשיב לי ...
זה היה כ"כ מוזר .
שפעם ראשונה בחיים שלי אנשים יושבים ומקשיבים למה שיש לי לומר .
זאת הייתה הרגשה נפלאה .
.." ואז .. הוא הלך למוסד , מוסד גמילה .
הוא חזר , וכשהוא חזר , הוא גם חזר לעצמו ..
הוא חזר בו , הוא הצטער.
ואני , לא ידעתי אם לסלוח .
אבל .. עכשיו ..
הסתכלנו אחד לשני בעיניים .
חייכתי ואמרתי .. " עמית , אני סולחת לך."
הוא חייך אלי בחזרה , בחיוך של .." תודה."
והמשכתי לדבר .
.." תבינו , הוא ילד .
הוא הרגיש שלא היה לו דבר מלבד הסמים .
הוא הרגיש בודד , לבד בעולם .
והבנתי אותו .
ואיך אפשר שלא להבין אותו ?
תנסו אתם , לשים אתכם במקום שלו .
מה הייתם עושים ?!
אז , אני מבקשת ממכם .
שאל תיקחו אותו לתחנה .
בבקשה ממכם."
היו לי דמעות של רחמים בעיניים .
הייתי על סף בכי .
אך לא רציתי לבכות , שוב..
בכיתי מספיק , עכשיו ..
עכשיו צריך לעצור את הדמעות .
ולהתמודד עם מה שיש .
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
