הנער בעל חגורת הפלא flying-belt-1
פרק א - פגישה בלב ים
הגשם פסק, השמים התבהרו, והרוח העזה שנשבה
ממזרח, נחלשה בצורה נכרת.
גלי הים שסערו מאוד בשעות האחרונות נחלשו
אך עדין היו בגובה של מטר.
בגובה של 100 מטרים מעל פני הים, בכיוון מזרח
ובמהירות של 10 מילין לשעה טס לו יגאל,
נער כבן שש עשרה שחור שיער ובעל עיניים כחולות.
חגור חגורה מיוחדת -חגורת טייס שאפשרה לו לטוס
במהירויות שונות ובגבהים שונים, תקופה ארוכה
מאוד, מאחר וכלי הטיס לא צרך דלק, אלא קיבל
את כוחו מתאי שמש שהיו בחליפת הטיס שלו, ושהתמלאו ללא הרף.
השעה היתה שעת צהריים והמקום כ 500 מילין מזרחה
לים הקריבי.
יגאל חש בעיפות לאחר שעות של מאבק בים הסוער,
ועיניו החלו להעצם.
"עלי לנוח מעט" חשב ושינה את תנוחתו למצב של
שכיבה על כרית אויר שכלי הטיס יצר עבורו בלחיצת
כפתור.
דקות עברו והוא חש כיצד השינה באה אליו.
לפתע מבלי שהוא יכול להסביר זאת, עיניו נפקחו והוא התישב בבת אחת,
תחושה מוזרה עברה בו
תחושה של סכנה.
עיניו רצדו ממקום למקום, אך כל אשר ראה היה ים גלי וריק.
עיניו חזרו להעצם, אך שוב התחושה המוזרה חזרה אליו.
עיניו הביטו מסביב, הפעם יותר ביסודיות,ולפתע נדמה
היה לו שראה משהו בין הגלים.
הוא הגביר מעט את מהירותו כשהוא פונה לאותו
כיוון, והפעם הצליח לראות משהוא כהה בין הגלים
עולה ויורד.
היתה זו סירת הצלה!
יגאל היה המום, רק אתמול נפרד מסבו, שנתן לו את
כלי הטיס הנסיוני שלו,ולאחר שאימן אותו ולימד
אותו את כל מה שקשור לכלי הטיס המדהים,
אפשר לו לטוס מארצות הברית לישראל לבדו,
תוך שהוא מבקש ממנו לשמור על קשר איתו, להודיע
לו על כל תקלה.
הוא צייד אותו במנועים זעירים רזרביים ובחגורת
טייס שניה שאותה יוכל להפעיל במקרה של תקלות
בחגורה הראשונה.
הוא נתן לא מתקן דמוי מימיה שמלא מים מהאויר שסביבו
ופתר את בעית המים בטיסה הארוכה שלו.
הוא הזהיר אותו לטוס במהירות שלא תעלה על 100
מילין לשעה, ורק במקרה חרום להגביר את המהירות עד מקסימום 200 מילין
ורק לפרק זמן קצר.
חגורה זו הזהיר אותו הסב היא נסיונית, ועלולות
להיות בה תקלות, עם זאת היו בה שכלולים רבים.
לאחר שיעבור את תקופת המבחן בטיסות למקומות
שונים יתן לו הסב את החגורה החדשה שהיתה,
טובה בהרבה מהחגורה הנסיונית, ושהיתה בשלבי פיתוח סופיים.
יגאל העדיף לטוס במהירויות נמוכות ובגובה נמוך
גם כדי להתרגל לחגורה ולכל השכלולים שלה,
וגם כדי להנות מהטיסה.
מבטו ננעץ בסירת ההצלה העולה ויורדת על פני
הגלים ועל הדמויות חסרות התנועה שהיו בתוכה.
היו בסירה שלוש דמויות, האחת אשה כבת שלושים בעלת שיער ארוך שחור וגזרה דקה,
לבושה בשמלה פרחונית.
ילדה כבת 10 שמנמנה בעלת שיער שחור גולש, לבושה
במכנסים שחורים קצרים וחולצה צהובה דקה.
וילדה נוספת כבת שמונה בעלת שיער חום בהיר
לבושה בשמלה ירוקה.
יגאל התקרב לאט אל הסירה כשהוא מנסה להתאים
את מהירותו למהירות הסירה.
לאחר כמה דקות הצליח יגאל לרחף מעל הסירה
באותה מהירות, כשהוא מנמיך בהדרגה,
כל אותה עת היה מבטו נעוץ בשלושת הדמויות
שהתגלגלו מצד לצד בהתאם לתנועת הסירה.
"עלי לנסות ולנחות על הסירה ולבדוק אם הן חיות"
חשב.
אך מהר מאוד גילה שקל לחשוב אך קשה לבצע
זאת, לא היה לו נסיון במצבים כאלו, סבו הסביר לו
פעם או פעמיים כיצד לעשות זאת, אך התרגשותו מנעה
ממנו לזכור ולבצע נכון את הפעולה.
לרגע חשב לצלצל לסבו, אך מיד דחה את הרעיון, הוא זכר היטב את דברי סבו,
עליך להשתדל לפתור את בעיותך לבד, ורק במקרה חרום אמיתי פנה אלי.
"האם זהו מקרה חרום אמיתי" חשב.
משב רוח פתאומי טלטל את הסירה, ועימו הגיע
הגשם, סוחף פראי שירד במשך דקות קצרות ונפסק
באותה מהירות שבה התחיל.
יגאל הנמיך שוב, ונדמה היה לו שראה את האישה זזה.
"אולי זוהי תנועת הסירה" חשב.
אך לא, עיניים גדולות ירוקות ויפות נפתחו לרגע קט
ואחר נעצמו שוב,
עברו דקות מספר עד שהעיניים הירוקות נפתחו שוב,
והפעם מבטן שוטט מסביב קולט את המצב,וארשת
כאב מופיעה בהן, היא מנסה להתרומם וגניחת כאב
נמלטת משפתיה היפות.
היא ממלמלת משהו, ושוב נעצמות עיניה לדקות
ארוכות.
בינתיים מנסה יגאל לנחות על הסירה, אך בכל פעם
תנועת הסירה גורמת לרגליו להחטיא את הסירה.
לבסוף לאחר מאמץ רב כשהוא כמעט ודורך על
אחת הילדות, הוא הצליח לנחות על הסירה, כשהוא
מעביר את המהירות לאפס(ניוטרל) והמנוע ממשיך
לעבוד.
תוך שהוא אוחז באחת מדפנות הסירה הוא גחן אל
האשה שפקחה את עיניה, ומבע של תמהון שהתחלף
בשמחה נראה בעיניה.
"מי אתה?" היא שאלה בקול חלוש.
"יגאל" השיב.
"אן" החזירה בקולה החלוש אך המתנגן.
עיניה עברו אל הדמויות חסרות התנועה,
וזעקה חלושה ייצאה מפיה "מרי, אליזבת!!!
היא התרוממה למצב ישיבה כשאנקת כאב פורצת
מגרונה " הצל אותן יגאל הצל אותן !!"
פרק א - פגישה בלב ים
הגשם פסק, השמים התבהרו, והרוח העזה שנשבה
ממזרח, נחלשה בצורה נכרת.
גלי הים שסערו מאוד בשעות האחרונות נחלשו
אך עדין היו בגובה של מטר.
בגובה של 100 מטרים מעל פני הים, בכיוון מזרח
ובמהירות של 10 מילין לשעה טס לו יגאל,
נער כבן שש עשרה שחור שיער ובעל עיניים כחולות.
חגור חגורה מיוחדת -חגורת טייס שאפשרה לו לטוס
במהירויות שונות ובגבהים שונים, תקופה ארוכה
מאוד, מאחר וכלי הטיס לא צרך דלק, אלא קיבל
את כוחו מתאי שמש שהיו בחליפת הטיס שלו, ושהתמלאו ללא הרף.
השעה היתה שעת צהריים והמקום כ 500 מילין מזרחה
לים הקריבי.
יגאל חש בעיפות לאחר שעות של מאבק בים הסוער,
ועיניו החלו להעצם.
"עלי לנוח מעט" חשב ושינה את תנוחתו למצב של
שכיבה על כרית אויר שכלי הטיס יצר עבורו בלחיצת
כפתור.
דקות עברו והוא חש כיצד השינה באה אליו.
לפתע מבלי שהוא יכול להסביר זאת, עיניו נפקחו והוא התישב בבת אחת,
תחושה מוזרה עברה בו
תחושה של סכנה.
עיניו רצדו ממקום למקום, אך כל אשר ראה היה ים גלי וריק.
עיניו חזרו להעצם, אך שוב התחושה המוזרה חזרה אליו.
עיניו הביטו מסביב, הפעם יותר ביסודיות,ולפתע נדמה
היה לו שראה משהו בין הגלים.
הוא הגביר מעט את מהירותו כשהוא פונה לאותו
כיוון, והפעם הצליח לראות משהוא כהה בין הגלים
עולה ויורד.
היתה זו סירת הצלה!
יגאל היה המום, רק אתמול נפרד מסבו, שנתן לו את
כלי הטיס הנסיוני שלו,ולאחר שאימן אותו ולימד
אותו את כל מה שקשור לכלי הטיס המדהים,
אפשר לו לטוס מארצות הברית לישראל לבדו,
תוך שהוא מבקש ממנו לשמור על קשר איתו, להודיע
לו על כל תקלה.
הוא צייד אותו במנועים זעירים רזרביים ובחגורת
טייס שניה שאותה יוכל להפעיל במקרה של תקלות
בחגורה הראשונה.
הוא נתן לא מתקן דמוי מימיה שמלא מים מהאויר שסביבו
ופתר את בעית המים בטיסה הארוכה שלו.
הוא הזהיר אותו לטוס במהירות שלא תעלה על 100
מילין לשעה, ורק במקרה חרום להגביר את המהירות עד מקסימום 200 מילין
ורק לפרק זמן קצר.
חגורה זו הזהיר אותו הסב היא נסיונית, ועלולות
להיות בה תקלות, עם זאת היו בה שכלולים רבים.
לאחר שיעבור את תקופת המבחן בטיסות למקומות
שונים יתן לו הסב את החגורה החדשה שהיתה,
טובה בהרבה מהחגורה הנסיונית, ושהיתה בשלבי פיתוח סופיים.
יגאל העדיף לטוס במהירויות נמוכות ובגובה נמוך
גם כדי להתרגל לחגורה ולכל השכלולים שלה,
וגם כדי להנות מהטיסה.
מבטו ננעץ בסירת ההצלה העולה ויורדת על פני
הגלים ועל הדמויות חסרות התנועה שהיו בתוכה.
היו בסירה שלוש דמויות, האחת אשה כבת שלושים בעלת שיער ארוך שחור וגזרה דקה,
לבושה בשמלה פרחונית.
ילדה כבת 10 שמנמנה בעלת שיער שחור גולש, לבושה
במכנסים שחורים קצרים וחולצה צהובה דקה.
וילדה נוספת כבת שמונה בעלת שיער חום בהיר
לבושה בשמלה ירוקה.
יגאל התקרב לאט אל הסירה כשהוא מנסה להתאים
את מהירותו למהירות הסירה.
לאחר כמה דקות הצליח יגאל לרחף מעל הסירה
באותה מהירות, כשהוא מנמיך בהדרגה,
כל אותה עת היה מבטו נעוץ בשלושת הדמויות
שהתגלגלו מצד לצד בהתאם לתנועת הסירה.
"עלי לנסות ולנחות על הסירה ולבדוק אם הן חיות"
חשב.
אך מהר מאוד גילה שקל לחשוב אך קשה לבצע
זאת, לא היה לו נסיון במצבים כאלו, סבו הסביר לו
פעם או פעמיים כיצד לעשות זאת, אך התרגשותו מנעה
ממנו לזכור ולבצע נכון את הפעולה.
לרגע חשב לצלצל לסבו, אך מיד דחה את הרעיון, הוא זכר היטב את דברי סבו,
עליך להשתדל לפתור את בעיותך לבד, ורק במקרה חרום אמיתי פנה אלי.
"האם זהו מקרה חרום אמיתי" חשב.
משב רוח פתאומי טלטל את הסירה, ועימו הגיע
הגשם, סוחף פראי שירד במשך דקות קצרות ונפסק
באותה מהירות שבה התחיל.
יגאל הנמיך שוב, ונדמה היה לו שראה את האישה זזה.
"אולי זוהי תנועת הסירה" חשב.
אך לא, עיניים גדולות ירוקות ויפות נפתחו לרגע קט
ואחר נעצמו שוב,
עברו דקות מספר עד שהעיניים הירוקות נפתחו שוב,
והפעם מבטן שוטט מסביב קולט את המצב,וארשת
כאב מופיעה בהן, היא מנסה להתרומם וגניחת כאב
נמלטת משפתיה היפות.
היא ממלמלת משהו, ושוב נעצמות עיניה לדקות
ארוכות.
בינתיים מנסה יגאל לנחות על הסירה, אך בכל פעם
תנועת הסירה גורמת לרגליו להחטיא את הסירה.
לבסוף לאחר מאמץ רב כשהוא כמעט ודורך על
אחת הילדות, הוא הצליח לנחות על הסירה, כשהוא
מעביר את המהירות לאפס(ניוטרל) והמנוע ממשיך
לעבוד.
תוך שהוא אוחז באחת מדפנות הסירה הוא גחן אל
האשה שפקחה את עיניה, ומבע של תמהון שהתחלף
בשמחה נראה בעיניה.
"מי אתה?" היא שאלה בקול חלוש.
"יגאל" השיב.
"אן" החזירה בקולה החלוש אך המתנגן.
עיניה עברו אל הדמויות חסרות התנועה,
וזעקה חלושה ייצאה מפיה "מרי, אליזבת!!!
היא התרוממה למצב ישיבה כשאנקת כאב פורצת
מגרונה " הצל אותן יגאל הצל אותן !!"