עין הזהב
50 שנה קודם לכן-פרשה מוזרה
1
זה היה יום רגיל בניו יורק,אבל שאומרים רגיל-זה אומר שהכל מ-ש-ע-מ-ם.
הטלוויזיה דלוקה, אבל שום דבר מענין. למחרת בדיוק אותו דבר, ואז מעבירים ערוץ-לחדשות.
משדר מיוחד, תמיד המשדר מיוחד משעמם, אבל לא הפעם...
ילד בן 15 מביט בטלוויזיה זה לא הגיוני... זה בטוח חלום בלהות... ידידיו הטוב מבית הספר,ביל, נהרג.ואף אחד לא יודע מדוע.רוב השכונה חושבת שהוא נרצח,באמת הגיוני. הוא היה מת,עינו עקורות.
2
"אין לי כבר כח!" אמרה אימו של ביל, גבריאלה,"החדשות והעיתונים לא יכולים להשאיר אותנו רגועים לרגע!!"
אבא של ביל, גבר שמן, מנופח וחיוור עם גבות קרחות, התחיל להתלונן:"הרוצחים האלה! חסרי רחמים! הם אפילו לוקחים לו את העינים!". אך מייד נזכר,הוא בעצמו בימי ילדותו רצח. זה היה בבית הספר...
הוא תקע מחט בכיסא של המורה,כל הכיתה ראו אותו.
ג'ייסון השתנקר עליו,הוא ממש כעס,נפתח ריב.
יום אחד,הוא לקח את הסכין של אימו, ודקר אותו. הוא היה פצוע,אבל לא מת.
הוא זרק אותו לביוב,לגמור שם את חייו.
הוא הוריד דמעה, אבל לא דמעת צער, דמעת כעס-הוא עדיין כעס על ג'ייסון. אבל הוא לא ידע שהוא הבא בתור שימצאו ללא רוח חיים...
3
המקרה כמעט נשכך,החדשות שתקו והתחילו לשעמם שוב. אבל אז...
שוב כולם מבוהלים,מקרה דומה למקרה עם ביל קרה.
עוד עשרה ילדים נרצחו,ולכולם נעקרו העיניים.
פרק 1 חדר מסתורי
1
"אוי לא לא לא לא לא! תירה בו!! לא הוא יותר קרוב! נו מההההההההר!!! יש! פוצצתי אותו!" "ב'ואנה ת'תותח!"
ג'ורג' ובן שתי ילדים נורמאליים לגמרי עם סדר היום הנורמאלי לגמרי (קמים,בית ספר,חוזרים,טלוויזיה,פלייסטיישן,מחשב ועוד קצת פלייסטיישן.) שחיים 50 שנה אחרי המקרה של ביל ובן הוא במקרה הנכד של אחות של ביל. משחקים במחשב. פרשת הילדים המתים נגמרה לגמרי, אבל כמה פרשה חדשה.
קריש קרוש
ג'ורג'?
אין תשובה.
שמעת את זה?
אין תשובה.
ג'ורג'? איפה אתה?
אין תשובה.
אוקיי,אז זה המקרה שלנו,ילד מת, החבר של הנכד של אחות שלו נעלם
ו... זהו...
אה! כן שככתי יש עקיבות! ("שככתי"")
2
טוב,אז אתם מכירים ת'קטע הזה בספרים... הגיבור עוקב אחרי העיקבות כמו איזה בלש ומגיע למקום כלשהו.
מדלגים על זה?
יאללה.
אז... בן התחיל ללכת וראה שהעקיבות נגמרות ב... ביוב...
איחס! אתם בימקומו הייתם נכנסים?
אתם הייתם מייד מיתקשרים 100 וזה כמובן גם מה שבן חשב לעשות.
אבל... חשבתם מה להגיד למשטרה?
הלו משטרה,שמעתי קולות מפחידים והחבר שלי נעלם, העיקבות נגמרות לייד הביוב ורק רציתי לשאול...
פאח!! לא הספקת לסיים ואתה בביוב.
אבל הוא לפחות לא הגיע ב"פאח"
הוא נכנס,מכסה הבייוב נטרק והכל ניהיה חשוך.
מה שהיה מוזר שבכלל לא היה ריח,טוב נו היה ריח של מתים...
לפתע, הוא הרגיש שהוא נופל,לא סתם נופל נופל לתוך מים...
"לא משנה מה... לא משנה מה... רק שזה לא יהיה ימיי ביוב" בקטע הזה הוא היה דיי אידיוט כי לא היה שום ריח.
הוא שמע פופ קטן ונדלק אור קלוש, מי שהדליק את האור זרק עליו משהו והוא איבד את ההכרה.