פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 605 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים מעשה ברבי מוישה זוכמן והרבי הגדול..מבני ברק. ספור בהמשכים – פרק ו' שליחי מצווה אינם ניזוקים. אברהם
פרק ו, שליחי מצווה אינן ניזוקין.
תקציר הפרקים הקודמים:
רבי מוישה זוכמן, איש חסיד, ירא שמיים וערירי
מחכה שנים רבות לפרי בטן. הוא מספר לר' מנדל
את אשר עובר עליו, וזה מבטיח לסייע בעדו להיפגש
עם הצדיק מפראג, המתארח בבני ברק, ובתמורה, ר' מנדל
מבקש את הסנדקאות. רבי זוכמן מסכים ואף חתם על שטר
התחייבות – שדינו כדין שבועה. אולם ר' מנדל נעלם לפתע.
רבי זוכמן חשב בדעתו לוותר על הנסיעה לרבי, אך גילה לפתע
שהרבי הקדוש בעצמו ובכבודו יבוא לירושלים. וכן יצא רבי זוכמן
לפגישת התייחדות עם כ"ק בוצינא דכיא., פאר הדור והדרו.
שם הוברר לרבי שרבי זוכמן אינו יודע מה עושים עם נשים, ואף לא ידע
מה-זה כמכחול בשפופרת. הרבי חשב שהפתרון ללכת לבית בושת שם
ילמד רבי זוכמה ממקור ראשון – כיצד האישה נקנית.
ללא הקדמות מיותרות, ולאחר שביקש מרבי זוכמן להמתין בחוץ, פנה הרבי לשמש הזמני ואמר: "יודע אני"
אמר הרבי ל 'מוטל הגנב' "על עברך ופשעיך, אך איני רוצה להזכיר נשכחות, ומשעשית תשובה,
נמחלו כל עוונותיך". הרב הוסיף "אולם, זקוק אני שתשוב לזמן מה, לעברך הידוע לשימצה.
עליך להפעיל את כישוריך לעבור עבירה אחת כדי לקיים מצוות הרבה.
"ומה היא אותה עבירה" שאל מוטל הגנב כשבלבו מעט געגועים לחדש ימיו כקדם ועתה בהיתר ולא באיסור.
"רצוני" , אמר הרבי" שתיפגש עם 'האחראית', של הנשים ,'הלא הגונות' 'בגבעת שאול'.
נו.. ומה עליי לעשות שם ? שאל מוטל הגנב. "והרי כבר פירשתי מדבר עבירה, ואיני רוצה לחזור
עליה ולשנות בה!".
"כל שעליך" אמר הרבי, "הוא לבקש מהאחראית חדר נסתר שממנו אפשר לראות את פגישת עוברי העבירה
את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון".
"יודע אני את המעשים" אמר מוטל הגנב, "ואין בהם כל חידוש עבורי"
"לא, לא", אמר הרבי "אין זה עבורך אלא עבור רבי זוכמן. רצוני שתיקח אותו אתך לשם כדי
שיראה מה זה "כמכחול בשפופרת".
"ומה עם ולא תתורו אחרי עיניכם?" שאל מוטל הגנב.
"תורה היא וללמוד אנו צריכים" אמר הרב ובכך חתם את השיחה, והוסיף " קבע עם רבי זוכמן
ללכת עמו למקום ההוא מחר בחצות הלילה. והחליפו בגדיכם כדי שאנשים לא יכירו אתכם ושלא
יתחלל שם שמים חלילה".
אדהכי והכי קרא הרב לרעייתו הרבנית ואמר לה בהאי לישנא, שורהל'ה רצוני שתפגשי
מחר בבוקר ברגינה רעייתו של רבי זוכמן, ותלמדי אותו מספר הלכות, ובעיקר הילכות פרו ורבו
שאין לה יד ורגל בהם, עוד הוסיף הרב בקריצה רבת משמעות, כמו והאדם ידע את חוה אשתו,
כמו ויבוא יעקב אל רחל, נו יודעת את מה לעשות הלא כן ?.
כן הבנתי את דבריך רבי קדוש. כך יקום וכך יהיה.
בבוקר המחרת עת רבי זכמן יצא עם עגלתו וסוסתו אל מקום אשר יאספו שם העגלונים המבקשים
פרנסה לביתם, יצאה הרבנית שורל'ה אל ביתו הדל של רבי זוכמן לפגישה שלא מן המנין' ושאינה
מזומנת לה' לתור אחר מזור לבעיות הבינו-לבינה של רגינה ומוישה זוכמן.
לאחר נקישה או שתיים על הדלת ניצבה רגינה בכניסה, תוהה על המבקרת הבלתי קרואה מאין באה
ולאן תלך. לאחר דברי נימוסין ומעט פרשנות של "צמאה אני ומבקשת כוס מים" הצליחה הרבנית
לתקוע יתד בתוך ביתה של רגינה.
"ואיפה ילדייך ?" שאלה הרבנית שורל'ה, מסובבת בכחש את את רגינה והולכת סחור-סחור עד אשר
הגיעה אל מחוז חפצה , והסבריה לרגינה נחלו הצלחה לאמור: כוה תעשי בעת ערב עת מוישה יעלה
על יצועך. נגיעה כאן נגיעה שם כבדרך אגב אמרה לה . מעט לכאן ומעט לכאן , והרי הוא בידך כחרס
ביד היוצר. "אולם היום”, אמרה הרבנית "לכשיאמר מוישה שהולך הוא ללמוד לילה בכולל אל תניאי
אותו מכך אלא אחלי לו ברכה."
נתבקשה שורל'ה ע"י רגינה להתעכב מעט, אך אמרה שאין עיתותיה בידיה.
ויהי הערב לבוא ומוישה זוכמן הגיע מפועלו, נטל ידיו, סעד פת ערבית, ואמר לרעייתו שהולך
הוא היום ללמוד בכולל עד לאחר חצות כנהוג בכל הימים הסמוכים לחג מתן תורה להיות נכונים
ליום הגדול והנורא, עת הישמע קולות וברקים וקול שופר.
אולם זו פעם ראשונה בחיו שרבי זוכמן הוציא דבר שקר מפיו. כך אמר לו הרבי שהיום ילווה
ל"מוטל הגנב" לראות בבנות הארץ "הלא הגונות" עושות לביתן במחשקים ובמחשכים, ואת דבר הרבי
הקדוש איש אינו משיב.
לא חלפו דקות אחדות ובפתח הבית ניצב לו מוטל הגנב אשר בקריצה ידועה מתקופת הקריצות והפריצות,
רמז לרבי זוכמן כי הגיעה העת והדרך עד גבעת שאול רחוקה היא.
שעות אחדות קודם לכך ביקר מוטל הגנב אצל האחראית ל"נשים הלא הגונות" – אשר הכירה אותו עוד
מימי בחרותו ומעשיו הפוחזים - ושטח בפניה את בקשתו, לאמור הציבי לנו ציונים וחדר אשר מבעד
לחרכיו נוכל לראות את הנעשה בחדרי חדרים בבחינת רואים ואינם נראים.
תחילה סירבה ה"מאדם" לעניין אולם מספר שטרות בני 5 ל"י עם תמונתה של הגברת הנרייטה סאלד,
שכנעו את המאדם שזו מצווה עוברת, ומקומה לא ייפקד מגן העדן.
המשך יבוא.
אברהם אוחנה. תמוז תשע"ב.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים העלילה מתפתחת מפרק לפרק... אינס
ומעלה שאלות איזה מתח..
רבי מנדל שהוא בעצם הרבי מפראג?? "מוטל הגנב" אשר חוזר לסורו וזאת כדי להסביר לרבי זוכמן את שם הכינוי "מכחול בשפופרת".. והאיך לא ידע רבי זוכמן את רגינה זה שנים? אוי אשרי תמימי דרך... קצת התבלבלתי מכל ההסתעפויות.. אך עדיין מעניין וסקרנותי הולכת וגוברת בעניין שני התמימים הללו... :))
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים אין לי מושג. אברהם
לדברים יש דינמיקה משל עצמם.
העלילה - יש לה חיים משלה ואינה פועלת על פי הכללים המקובלים.
אפשר שהפרק האחרון ישפוך אור.
אולם אין קשר בין מנדל לרבי מפראג.
החוט המקשר הוא תפילת מנחה "ויהי בעלות המנחה" שעת רצון.
אליהו הנביא ? ברית מילה ? "נס רפואי" ?...מי יודע.
לגבי רגינה ומוישה זוכמן ו"מכחול בשפופרת"..סיפור ידוע ומפורסם ב"מאה שערים"
תודה לך על התגובה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
