נקודות זוהרות ברקיע שחור,
מעלות זיכרונות וגורמים לי לזכור,
את אותם הימים שהייתי איתך,
את אותם הלילות שהלב שוב נפתח.
מבטים משונים ותמונות משגעות,
מעלות חיוכים וגורמים לך לבכות.
באולם הקולנוע שישבנו קרוב,
ובכל הלילות איך היה לנו טוב.
היה לנו טוב! רק טוב!
ומאילת עד הצפון- כולם ישירו ת'פזמון.
מים המלח עד תיכון- יריעו לנו!
כשאת נושקת לשפתי- בוערת אש בעצמותי!
כנפות הארץ ירקדו כמו שרקדנו!
כנפות הארץ ירקדו כמו שרקדנו.
בדצמבר הקר מתוכנן רגילה.
מדברים על הקו את בוכה משמחה.
נתקפים געגוע חולמים חלומות,
מתנשקים על הים האדום בשקיעות.
ובמקום רגילה את קיבלת מלחמה!
והשמש יותר לא תתן את חומה.
התקפי חרדה וכאב בליבך,
נשמתך רעדה שם הפסקת לחייך,
פרצי דאגה בליבך.
ומאילת …
אלוהים אז הכריז שהביס ת'שטן.
אברהם העלה את יצחק כקורבן.
ברחובות ההמון משתולל ומריע,
סבלנות של אישה מחכה שאגיע.
שבע עשרים מקבלת שיחה,
הפלוגה כבר בדרך תיהי רגועה,
צעקת האימה הידהדה בחדרך!
הנייד התנפץ ונשמט מידך.
נשמט מידך- אהובך!
ומאילת עד הצפון כבר לא ישירו ת'פזמון.
מים המלח עד תיכון כבר לא יריעו.
כבר לא תשקי עוד לשפתי- האש שרפה את עצמותי!
כנפות הארץ ירקדו שם בלעדנו.
וכל הארץ אז תצעק חזק את שמנו!
השחר עלה ויצא אל האור...
לבושה ביגון דמעותיה, שחור-
אלוהים אז הכריז להביס ת'שטן,
ורבקה מבכה על יצחק הקטן.
ומאילת …
אלוהים אז הכריז שהביס ת'שטן.
יעקוב העלה את יצחק כקורבן.
ברחובות ההמון משתולל ומריע,
סבלנות של אישה מחכה שאגיע.
שבע עשרים מקבלת שיחה,
הפלוגה כבר בדרך תיהי רגועה,
צעקת האימה הידהדה בחדרך!
הנייד התנפץ ונשמט מידך.
נשמט מידך- אהובך!
ומאילת עד הצפון כבר לא ישירו ת'פזמון.
מים המלח עד תיכון כבר לא יריעו.
כבר לא תשקי עוד לשפתי- האש שרפה את עצמותי!
כנפות הארץ ירקדו שם בלעדנו.
וכל הארץ אז תצעק חזק את שמנו!
השחר עלה ויצא אל האור...
לבושה ביגון דמעותיה, שחור-
אלוהים אז הכריז להביס ת'שטן,
ורבקה מבכה על יצחק הקטן.
L-H-A
-----------(C)-----------
*****השיר מולחן*****
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
