פרק אחרון: במנהרת הזמן : התחלה וסוף והאמצע שביניהם.
בין מלחמות לחלומות סיפור בהמשכים. - שיח "לוחמים" – פרק ז' איצקוביץ
שלושה חברים: אברם, איצקוביץ ואסייג נפגשים והולכים לסרט
"גוד ביי צרלי" בקולנוע "אורנע" שהיה מלא, ומתפשרים על
מערבון של קלינט איסטווד ונכנסים לקולנוע "חן" לראות
את הסרט "בעבור חופן דולרים" לאחר הסרט, השלושה חוזרים
לבתיהם. פגישה נוספת אצל "מרגלית העקומה" וההתגייסות לצהל.
פגישה אחרונה עם אסייג בסוף שנות ה - 70
פגישה דרמטית בבסיס חיל הים בחיפה עם "קמנדר" אסייג
אברם מקבל עוגת יומולדת מהבת היפה של אסייג.
נפגשים במסעדה כש"אליזבט" היא נושא השיחה.
לאחר מכן נוסעים לבית של אברם בגן יבנה
פרק ז' איצקוביץ.
"נדבר בדרך". אמרתי.
"איזה יופי של אוטו יש לך. נוסע חלק. תגיד.."פג'ו 104"... זה מה שנותנים לך בתור לוחם ?"
שאלתי את אסייג ביציאה מחיפה. "אני לא בטוח אם נגיע עד לטירת הכרמל עם הדבר הזה"
"נגיע. נגיע". אמר אסייג "אל תדאג אפילו לירושלים הגעתי עם הרכב הזה".
"בטח בגרירה" אמרתי. "ואם כבר מדברים על רכב, אתה יודע.. איצקוביץ היה אצלי ביום חמישי האחרון
....לאט לאט! תירגע! תיישר את ההגה! תאיט.!.כן. כן. ...אוףף.. הפלת לי את הלב לרצפה".
"ככה מודיעים הודעות כאלה על איצקוביץ ?" שאל אסייג לאחר שנרגע מעט. והוסיף "עוד מעט
היינו עושים תאונה בגללך".
"טוב. זה עבר", אמרתי. "בקיצור", המשכתי את דבריי. "ביום חמישי האחרון נשמעה דפיקה על דלת
הבית שלנו בגן-יבנה .איצקוביץ עמד בכניסה כאילו אתמול יצא מהארץ ולא לפני איזה 16 שנים".
"אני לא מאמין לך" אמר אסייג. "אתה בטח עובד עליי".
"נכון אתה צודק. אני חלמתי. מעניין איך הגיעה טבעת היהלום לאשתי. בטח גם את זה חלמתי וגם
חלמתי על 'ינטל' אשתו שעמדה לידו".
"מה, הוא נשוי ולאשתו קוראים 'ינטל' ? איזה שם זה ינטל? השם ישמור !
לא קוראים לה 'ינטל'. אמרתי. "קוראים לה שיריל והיא הזכירה לי את ברברה סטרייסנד
מהסרט 'ינטל' על פי הסיפור של זינגר"
"מה ? זינגר הנהג של האוטבוס הצהוב מ'דיסקין' כתב ספר, ועשו על זה סרט?"
"נו.. אני רואה שהבנת את העיקרון של הבדיחות שלי. אבל בהנחה שלא צחקת, אמרתי, "מדובר על
הסופר יצחק בשביס זינגר"
"בסדר אני מאמין לך . ספר מה עשיתם".אמר אסייג. והוסיף, "תגיד הוא שאל עליי?"
"כן. הוא שאל עליך ולא ידעתי מה לענות לו. בקיצור מסתבר שהבחור בארץ כבר שבוע. ולא ידע איך
להגיע אליי. אני מתפלא עליו. הוא יכול היה לשאול את ההורים שלי. ישבנו קצת וסיפרתי לו שיום
ההולדת שלי יוצא ביום ראשון והבן אדם שלף מהכיס טבעת יהלומים ונתן לאשתי מתנה. אח"כ הוא אמר
שהוא ממהר כי יש לו טיסה ב – 8 בערב לאמריקה, לקח את מספר בטלפון שלי, עלה עם ינטל אשתו לרכב שלו ונסע".
"יפה מאוד". אמר אסייג "אבל זה יום הולדת שלך! לא של אשתך. אז מה הוא נתן לך ?"
"פַקֶט סיגריות דָאנְהִיל. נו..הקופסה האדומה שהייתי מעשן פעם. וַוֶחד קמצן האיצקו הזה.
זה לא מכסה חצי מה'סברינות' שאכל על חשבוני אצל 'מרגלית העקומה"
"מה רע בטבעת יהלומים? שאל אסייג. " תגיד אברם כמה שווה טבעת יהלום כזו?"
"120 שקלים חדשים, אולי פחות. כך אמר הצורף ' אהרונסון' ברחובות"
"אבל אמרת שזה יהלום, לא?"
"מסתבר" אמרתי "שזה 'זרקוניה' מהאיכות הנמוכה ביותר. תפנה פה שמאלה אנחנו כבר
מגיעים. אולי תיכנס לקפה?".
"לא. אני לא יכול", אמר אסייג. "כבר אחרי חצות ויש לי מחר עבודה. אני צריך להספיק
להסיע את רינה לבית-הספר".
"טוב אתה כבר יודע איך להשיג אותי . לילה טוב וסע בזהירות".
---------------------------------------------------------------
איפה הם היום ?
יעקב אסייג – שם בדוי מטעמי בטחון המדינה – פרש לגמלאות בדרגת אלוף משנה ומשמש כחונך לנוער במצוקה בחיפה.
שמואל איצקוביץ . נשאר בניו ג'רסי במפעל היהלומים. אין קשר. "תחנת זברה אינה עונה".
רחמים "תרנגולת". נפצע באחת מפעולות הקומנדו הימי והוכר כנכה צה"ל. מתגורר בשכונה יוקרתית בירושלים.
רינה – שם בדוי מטעמי צנעת הפרט – מורה לחינוך מיוחד בירושלים.
רבקה בת-יצחק – אליזבט – מתגוררת בגפה בירושלים.
אברם. מתגורר בבני עי"ש.
בשולי הדברים:
בשנת 1992 בעת ביקורי אצל הוריי בירושלים, נפגשתי מספר פעמים עם "אליזבט" ועם בתה היפה רינה.
זהו זה. עד כאן אחדים מהזיכרונות היותר יפים שהיו לי אי-פעם.
לכל חברי "סימניה" - לא אזכיר שמות כדי שלא אשמיט מישהו, חלילה שקראו, התרגשו, אהבו (או שלא).
יוצאת מכלל זה העלמה\גב' אינס מירושלים. שממש השתתפה באופן פעיל והייתה לי לעזר רב.
תודה על תשומת הלב. וניפגש בסיפור הבא.
https://www.youtube.com/watch?v=jY9BlzmlW70" rel="nofollow">
https://www.youtube.com/watch?v=jY9BlzmlW70
