ראשית אני מקבל את פירושך היפה והמעמיק מאוד. אולם זה בעצם פירוש של דברים לאחר מעשה בצורה מפוקחת ואנושית. וזווית נוספת כפי שכתוב 70 פנים לתורה.
בהחלט, אני חושב שאף קלעת למעט ממחשבותי.
אולם בפרשנות האורתודוקסית "הקשוחה" אין כאן שום "בעיות". והנה הגישה הקצת שונה, והפשוטה:
דומה, לכאורה, שאברהם קם בבוקר, וצ'יק צ'ק הגיע להר המוריה. כל כך פשוט. ממש לא.
התורה, כהרגלה, מקצרת אירועים היכן שהיא רוצה ומכפילה אותם "ללא צורך" במקום אחר.
האם לא היה כאן דו שיח ? היה ועוד איך !
אולם, רק משום הדגשת אמונתו - הבלתי מתפשרת והמוחלטת\עיוורת - של אברהם, אין כאן את ה"דו-שיח"
המפורש שהזכרת כמו אצל סדום, יפתח ומשה. וכן הלאה מקרים נוספים עם ירמיה ועוד נביאים.
ובכל זאת בין השורות - כפי שמביא רש"י על הפסוק "קח נא את בנך וכו' היה דו שיח, שנגמר בכניעה
מוחלטת של אברהם: הנה הדו- שיח:
אלוקים לאברהם" קח נא את בנך"
אברהם: יש לי שניים
"את יחידך"
שניהם יחידים
"אשר אהבת"
אני אוהב את שניהם
"את יצחק".
כאן ברור לאברהם שאין מה לעשות. נכון יכול היה לטעון כפי שאמרת, אולם נקוט בידינו:
"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", וזה לא דומה כאשר הוא מסנגר על סדום, לבקשה על נפש יצחק.
מצד שני יש עוד מחשבה קדימה (כך אני רואה באופן אישי על פי מחשבתי בלבד):
אברהם, שעד כה לא התאכזב מהאל וכל ההבטחות שלו קוימו עד לפסיק האחרון, אולי חשב בלבו פנימה שזה בעצם ניסיון. משום שהובטח לו ע"י האל "כי ביצחק יקרא לך זרע" ואיך היה מתקיים דבר זה לו באמת נשחט ?
טוב. כמובן שאהבתי מאוד מה שכתבת וזה ראוי מאוד.
תודה לך על המחמאות. ושבת טוב שתהיה לך.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה