פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 2207 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים בין מלחמות לחלומות סיפור בהמשכים. פרק ג' - שיח "לוחמים" – רחמים הכורדי והקומנדו הימי. אברהם
בין מלחמות לחלומות סיפור בהמשכים. פרק ג' - שיח "לוחמים"
– רחמים הכורדי והקומנדו הימי.
תקציר:
שלושה חברים: אברם, איצקוביץ ואסייג נפגשים והולכים לסרט
"גוד ביי צרלי" בקולנוע "אורנע" שהיה מלא, ומתפשרים על
מערבון של קלינט איסטווד ונכנסים לקולנוע "חן" לראות
את הסרט "בעבור חופן דולרים" לאחר הסרט, השלושה חוזרים
לבתיהם.
הגענו לצומת הרחובות "הנביאים – דבורה הנביאה". איצקו ואני – שגרים בסמיכות עמדנו להיפרד מאסייג.
ואז שאלתי את איצקוביץ: "תגיד, מתי אתה חוזר לצבא?", "ביום שני".ענה. "למה אתה שואל?".
מה דעתך שניפגש כאן ביום ראשון בערב בשעה 7 ? ונלך לשתות קפה ב"טעמון"?
אסייג התעורר מהרהוריו. "טעמון?" שאל בפליאה ."אף פעם לא נכנסתי לשם. זה לא קפה של הבוהמה?
אלה השמאלנים?". "מה איכפת לך שמאלנים ימניים?" שאלתי. "אנחנו הולכים לקפה אנחנו לא מבינים
בעיתונים ופוליטיקה. ובכלל, מי הזמין אותך אני דברתי עם איצקו?"
"מה ? אתה לא רוצה שאבוא אתכם?" שאל, נעלב אסייג.
"אני לא אמרתי שאתה לא מוזמן". עניתי. "רק אמרתי שזה לא משנה איפה שותים קפה.
אבל אם זה מפריע לך אז נשב אצל 'מרגלית העקומה'. בבן יהודה".
"בסדר". ענה. "באיזה יום אמרת ?"..
"ראשון. למה?".
"כי בימי שני ורביעי אני עסוק מאוד ולא אוכל לבוא".
"למה?" שאל איצקוביץ. והוסיף. "אתה צריך לנהל את ישיבות הממשלה עם לוי אשכול ?".
"לא, לא. יש לי דברים יותר חשובים. אספר לכם בבית הקפה ביום ראשון".
יום ראשון. רחוב בן יהודה. בית קפה של "מרגלית העקומה".
בית הקפה "מרגלית העקומה", נקרא על שם מרגלית בתו של בעל בית הקפה, הכינוי הודבק לה משום מעשה
שהיה ונשנה מספר פעמים. וכך היה המעשה : לפעמים, בשעת לילה מאוחרת, היו מגיעות למקום מספר נשים
שזה עתה סיימו את "עבודתן הלילית" ברחוב "קוק" ליד רחוב "ד"ר טיכו", פינה חשוכה למדי ומתאימה
לעסקי נשים וסרסוריהן. מכיוון שבית קפה זה היה היחידי שפתוח עד לשעות הקטנות של הלילה,
מצאו הנשים מקום מנוחה לרגליהן היגעות והלאות.
מרגלית, שלא ראתה בעין יפה את התנחלותן של הנשים בבית הקפה, הייתה קוראת מדי פעם לעברה
של אחת מהן "תסתלקי מפה יה עקומה" או "יה עקומות הביתה יללה" וכן הלאה מיני מעדנים
שיצאו מפיה – מפיק המרגליות - של מרגלית, וכך דבק בה השם "מרגלית העקומה" לדראון רחוב בן יהודה.
"מה בשבילכם?" שאלה מרגלית העקומה.
"אני קפה הפוך ועוגת "סברינה", ובשבילם קפה שחור", אמרתי למרגלית. איצקוביץ קפץ ממקומו
כנשוך נחש ואמר לי: "אברם, איך אתה קובע עבורנו מה לשתות ומה לאכול?".
"וודאי שאני קובע". אמרתי. "והרי הזמנתי אתכם לקפה וזה מה שהזמנתי עבורכם. וחוץ מזה", הוספתי.
"בעל המאה הוא בעל הדעה".
"לוּ ידעתי לא באתי" אמר אסייג. שהפך למשורר זמני.
"טוב, טוב, צחקתי אתכם אמרתי תזמינו כאוות לבכם, כאשר אַבדתי אַבדתי, ממילא טרם
בזבזתי את המשכורת השבועית".
"ועכשיו לענייננו, מר יעקב אסייג, ספר לנו כיצד הפכת בן לילה 'משכיל לדוד' ".
"טוב. אספר לכם" אמר אסייג. "אבל תבטיחו שאתם לא מגלים לאיש בלי רשותי. האם מקבלים
אתם עליכם ?". "מקבלים. מקבלים!" ענינו איצקו ואני.
"אתם זוכרים את 'רחמים תרנגולת'? " שאל אסייג.
"כן. הוא אדיוט גמור". אמרתי. "מטומטם לחלוטין".אמר איצקו.והוסיף "הוא נעלם כבר
שנתיים ואיש לא ראה אותו".
"לא מינה. ולא מקצתיה. לא אדיוט ולא נעלם".אמר אסייג. והוסיף בדחילו רחימו.
"דעו לכם שרחמים תרנגולת עכשיו כבר קצין בקומנדו הימי!"
"אני לא מאמין לך" אמרתי. "זו וודאי בדייה שעלתה בדעתך ברגע זה" "רחמים בקומנדו ועוד קצין?"
הפלא ופלא!
הרהוריי נסבו על 'רחמים תרנגולת'.
רחמים דנן היה בחור ממוצא כורדי ועבד בשוק אצל ראובן מהעופות. קראו לו 'רחמים תרנגולת'
בשל ידיעתו הרבה להבחין בעופות איזה הוא זכר ואיזו היא נקבה.
רבות מזקנות ירושלים היו מבקשות תרנגול ממין נקבה שמא ימצאו במעיה ביצים שטרם נגמרה הכנתן,
וכך זכו מן ההפקר גם בביצים. זאת לדעת! בחנותו של ראובן מכרו עופות חיים, ובכל יום חמישי
עמד לרשותו שמעון השוחט שכולם קראו לו 'שמעון חלפתא' ע"ש התנא רבי יוסי בן חלפתא שיש אומרים
שחלפתא זו סכין שחיטה.
משעה שנבחרה התרנגולת ונשחטה, נמסרה ל'רחמים תרנגולת' בצירוף הוראות כדת מה לעשות לה.
רחמים היה מניף את גרזנו על התרנגולת במומחיות שאין שניה לה, והתרנגולת לא יצאה מתחת ידו
עד שנעשתה אברים- אברים, ונמסרה לקונה המרוצה.
אולם בכך נסתכמו כל ידיעותיו. בעיניי דמה הוא לסוכה שחַמתהּ מרובה מצילתָּהּ שמָזֶקֶת היא ואינה כשרה.
וכשגשמים יורדים, מסריחין הן את התבשילים ומצערין את האדם. עד שהיושב בסוכה זו נחשב חסיד שוטה.
נו...יעקוב, פניתי לאסייג. ספר איך הוא הגיע לקומנדו ? הרי אין בו דעת כלל ורק בתרנוגלים ובתרנגולות עסק?"
"ובכן", סיפר אסייג, "מן השמועה למדנו, שיום אחד הגיעה איזו גברת לחנות העופות
וקנתה למעלה משבעה בעלי כנף, 'יש לנו סעודת אירוסין של בני החיל' היא אמרה לראובן.
ולאחר ש'רחמים תרנגולת' עשה מעשה בכל העופות, נשלח ע"י ראובן לסייע לגברת ולהוביל את העופות לביתה".
בהגיעם לבית המשפחה, כבר ישוב היה שם החתן-החיל שהיה לבוש עדין במדי הצבא – מדים של חיל הים,
דרגות קצונה, וכנפי צניחה וכנפי קומדו ימי. החיל שוחח מעט עם רחמים ואמר לו בהאי לישנא:
"רואה אני שקומתך גבוהה וגווך רחב, מקומך אתנו בקומנדו הימי" רחמים לא ידע את נפשו מגאווה,
אך מיד התעשת ואמר לחייל, יהודה גריבוים, שמו : "אבל אין בי דעת ותבנה ומעולם לא ביקרתי
בבית הספר ואיך אהיה בקומנדו ?".
"אין לך דבר קל מזה", ענה לו איש הקומנדו, "כל שעליך הוא ללכת לביה"ס 'תחכמוני', שם מתקיימים
לימודי ערב. תוכל ללמוד במהירות את כל הדרוש ולכשתעמוד בבחינות הגמר אסייע לך להתקבל לקומנדו".
רחמים, ללא היסוס , שמח על ההצלה שנקרתה בדרכו, התייצב כבר באותו היום ב"תחכמוני" וביקש דיעה ודעת.
תוך שמונה חודשים עמד בבחינות הגמר בהצלחה יתירה, הצלחה - שרבים ראו בה אחד מעשרה ניסים שנעשו לאבותינו.
לאחר חודשים אחדים התייצב "רחמים תרנגולת" בביתו של יהודה גרינבוים וזה סייע בידו
להתקבל לחיל הים, והנה עתה רחמים הכורדי\תרנגולת, קצין בקומנדו הימי.
"נו..?" שאלנו. "ואיך זה נוגע אליך ?"
"נוגע ונוגע" אמר אסייג. "לפני שנתיים פגשתי את רחמים ששאל אותי למה אני מסתובב ללא מעש,
"למה לא תלך ללמוד ב"תחכמוני" כמו שאני עשיתי?".
המשך יבוא.
אברהם אוחנה. סיון תשע"ב.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים מ"תחכמוני "-תצא הישועה ???!!!!! חמדת (ל"ת)
-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים כן... תחכמוני מילת המפתח. אברהם (ל"ת)
-
-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים נהדר ! סיפור מגניב ,כתוב יפה להפליא ו מוטקה
ומזכיר מאוד בסגנון את הסופר דאמון ראניון שהרבה לשוטט בביבים של העולם התחתון בניויורק של שנות השלושים והארבעים,
תמה אני לדעת אם אכן קראת את ספריו,
בכל אופן,,כתיבתך מעולה,והסגנון חביב עליי ביותר,,נהניתי !
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים האמת שלא קראי את ספריו.. אברהם
תודה רבה שמצא חן בעיניך. הנאתך היא הנאתי.
אתה מוזמן (אם תרצה, כמובן) להיכנס לדף שלי.
א. יש את הפרקים הקודמים.
ב. מספר סיפורים בסגנון.
שוב תודה לך. וכמובן המשך יבוא.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים "רחמים תרנגולת" אינס
"...והתרנגולת לא יצאה מתחת ידו עד שנעשתה אברים- אברים.." מצחיק!
אסייג יילמד ב "תחכמוני" זה מעניין.. אפילו מאוד.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים זה אולי מצחיק....גם אני צוחק. אברהם
אבל דעי לך שבדרך כלל אני מכניס בסיפורים גם שורות הקשורות לחגים,
דברים שאני שולף מהזיכרון. במקרה הזה מדובר על עבודת הכהן הגדול
ביום כיפור ושליחת השעיר לעזאזל. והנה מתוך מסכת "יומא"
"................ ודחפו לאחוריו, והוא מתגלגל ויורד.
לא היה מגיע לחצי ההר, עד שהוא נעשה אברים אברים."
אסייג ילמד ב "תחכמוני" ואפילו יותר מזה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים סליחה... אינס
יודעת אני שאתה שוזר בין שורותייך מן המקורות... הדברים רציניים.
וזה מה שאני אוהבת בכתיבה שלך השזירה היפה.. כתיבתך הרצינית והטבילה שלה בשעשוע אשר מהלכים הם יד ביד,
ונוסכים בלב הקורא הנאה. אולי אני צוחקת אבל אני מבינה את רוח הדברים ויחד עם זאת אני נהנית אז תודה לך.
שבת שקטה ורגועה!
ואני מצפה לאסייג גדול הדור..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים "סליחה?" על מה ולמה? אברהם
לא כתבתי לך את הדברים כנזיפה, חלילה, סתם רציתי לתת לך את המקור.
אני מתנצל שהרגשת לא נעים. לא התכוונתי.
ועכשיו נחזור להיות חברים כמו קודם ?.
והנה הפרק הנוסף עם אסייג גדול הדור. אם הקישור לא טוב. דפדפי לאתמול. פרק ד'
שתהיה לך אחלה שבת.
http://simania.co.il/forum.php?forumId=38
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים חברים תמיד:) אינס
אל תרגיש לא נעים אדרבא ההבהרה שלך מלמדת ומשכילה, לא תמיד אני יודעת מאין זה לקוח וזה שאתה מסביר מעורר את יצר הלמדנות והסקרנות.ובכלל אני אוהבת את שזירת המקורות בסיפורך כבר אמרתי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים עוקבת... שיווה
-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים תודה שיווה. אברהם (ל"ת)
-
-
