חכם שלום והנחושת השואבת חלק ו' חתונה מלכותית המשך.
מתוך מכונית השרד יצא שלישו של מלך מרוקו מלווה בנהגו ובשני עוזרים אשר נשאו בידיהם תרכוס* גדל-מימדים עשוי עור. הפמליה הקטנה עשתה דרכה לעבר החופה שם ניצב שלום עם רעייתו יקוט ומשפחתו, שלום נפל על צווארי השליש שהכירו בעת שהות המלך בארמון במרקש.
לאחר דברי נימוסין ביקש השליש לקרוא אגרת שנשלחה ביד המלך לכבוד חתונתם של שלום ויקוט.
השליש כחכח מעט בגרונו וקרא מתוך הכתב:
בשם השם הרחום והרחמן, ובשמי אני הסולטן מוחמד בן יוסף, מברך את הזוג הצעיר לרגל נישואיהם.
ייתן האל הטוב את ברכתו שתהא שרויה במעשה ידיהם. על החתום מוחמד בן יוסף סולטן מרוקו.
לקול מחיאות הכפיים של הקהל הרב, ניצל שלום את המעמד הרם ושבר את הכוס, תוך שהוא קורא בקול : אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָםִ - תִּשְׁכַּח יְמִינִי! תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי! .
תזמורת קטנה בת שלושה כנרים ודרבוקה אחת, ליוותה את הפייטן נעים הזמירות בשיר חתונה נוסף, דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לִרְעוֹת בַּגַּנִּים, לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ וְלִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים. קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי תַמָּתִי, שַׁעֲרֵי צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהַבְתִּי. אֵלֶיךָ דוֹדִי ...
השליש המלכותי ועוזריו הוזמנו אחר כבוד אל שולחן המכובדים, והצטרפו למחותנים ולמוזמנים לארוחה כיד המלך שהכינה הטבחית הידועה, אמה של הכלה, הלא היא מרים מלכא.
השליש סימן לעוזריו ואלה פתחו את התרכוס* העשוי עור, מתנת המלך. בתוך התרכוס, היו שלל בגדים בצבעים מרהיבים עבור בכלה, וגלבייה לבנה בעיטורים מוזהבים עבור החתן. גולת הכותרת בתוך התשורה הנאה, היה תרבוש בצבע אדום ועליו חקוקות האותיות ש.ח. בצבע זהב, ולידם – רקום אף באותם צבעים – סמלה המלכותי של מרוקו.
פירושן של האותיות ש.ח. , כך אמר השליש הוא "שלום חכם"
* תרכוס, הוא פירוש המילה ארגז לנשיאת חפצים העשוי עץ או עור.
המילה מופיעה במשנה מסכת שבת, אלם אני למדתי אותה כאן בסימנייה מהגב' "שין שין"
ועל כך תודתי לה.
המשך יבוא בארץ ישראל.
אברהם אוחנה סיון תשע"ב
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
