אני בולעת את הרוק
ומתאמצת לנשום
מתנשמת ונושפת
רצה לשום מקום
מזיזה את הגוף
בחלל הסגור
אין מחסומים נראים לעין
אבל קירות זכוכית אוטמים הכל
אני בועטת מתגלגלת
וחובטת בזמן החומק בזריזות
כשד מצחק לו
ומנופף במחוג שמסתובב לו
הוא זז לו בלי להתחשב
אני זועקת עיוורת מדמעות
חגה בשיכרון
ובסוף נופלת שדודה
אל מול רגלי הצל שלי.אל מול עצמי.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה