פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 483 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים משל הסוס העולה בהר שלומיתמי
משל הסוס הדוהר במעלה ההר (לסימניה)
בטקס שתית התה הפטיר החכם הסיני: מה ערך לאותה חכמה אם אין היא נקשרת לשעה שאתה חווה אותה.
הסתכלו תלמידיו זה בזה ומלמלו: רוצה מורנו לדבר על הקיבוץ?
התפלא המורה – איך ניחשתם שרוצה אני לדבר על הקיבוץ?
- מורנו – קראו התלמידים כאיש אחד – שומעים אנו בצמא את דבריך וזוכרים אנו כי באחת מפגישתנו הקודמות קישרת משפט זה לקיבוץ.
בחן החכם את פני תלמידיו ובעוד הוא מהנהן בראשו שאל:
- יודעים אתם למה דומה הקיבוץ של ימינו?
משכו התלמידים בכתפיהם וחיכו למוצא פיו.
- הקיבוץ של ימינו – אמר החכם – משול הוא לסוס טעון העומד בפני אתגר הדהירה במעלה ההר.
תהו תלמידיו – מה לקיבוץ ולסוס הדוהר במעלה ההר?
השיב המורה – כמו אותו סוס המרכז כוחותיו במאמץ להגשים את מטרתו כך גם הקיבוץ של ימינו עושה כל מאמץ כדי להגשים את מטרתו.
- ומהי מטרתו של הקיבוץ, מורנו? – שאלו התלמידים
- מטרתו היא כמטרת כולנו – ענה – להישרד. להמשיך ולהתקיים.
- מורי – אמר אחד התלמידים – איך לא הזכרת את המטען שהסוס נושא בעת דהירתו במעלה ההר? הלא זה ענינו של המשל!
היה זה תלמיד חדש. המורה עדיין לא הכיר אותו לפני ולפנים. – ודאי שמע את המשל ממורהו הקודם – חשב.
- אכן בני, לא הזכרתי את המטען.
- אבל המטען הוא עיקר המשל – עמד התלמיד על דעתו.
התלמידים האחרים היסו את התלמיד המתריס.
- תן למורנו הנחכם לאמור את דבריו – אמר אחד
- כך לא עושים – אמר השני – לא נכנסים בדברי המורה.
- המורה לא הזכיר את המטען כנראה המטען לא חשוב במקרה זה – אמר השלישי -
- אתה טועה, הדהירה במעלה ההר היא ליבו של המשל. הכלם לך.
- תלמידי הנאורים, - לגלג המורה - חסד עשה אתכם תלמיד זה בהסיבו את תשומת לבכם למטען! לא הייתם מפיקים דבר וחצי דבר מהמשל לולא הודגש ענין המטען.
- אם כך – פנה התלמיד החדש אל המורה – מדוע לא ציינת אתה את ענין המטען חייך הסיני הזקן חיוך סתום
- אולי השתיקה הגדולה של מורנו, בעניין המטען, היא המצביעה על חשיבותו– אמר אחד התלמידים הותיקים
- הוא פשוט רצה לראות איזה שימוש אנחנו עושים בתכשיט שלנו – התפרץ התלמיד החדש
- וכי נשים אנחנו? – התרעמו התלמידים
- הירגעו, הירגעו - גער המורה בתלמידיו - הוא לא התכוון להשוות אתכם לנשים הוא התכוון למשפט "שכלה של האישה בתכשיט, תכשיטו של האיש בשכל".
התלמידים הותיקים חשו אי נחת, זה רק בא וכבר הוא חביב המורה.. הרהרו
- אבל אסור היה לו להיכנס בדבריך – נסו להציל את כבודם ויודעים אנחנו - כי השואל שאלות הוא טיפש – הוסיפו.
- זה ששואל הוא טיפש לחמש דקות, אבל זה שאינו שואל נשאר טיפש לנצח. – אמר המורה והמשיך - טוב עשה שהפנה את תשומת לבכם למטען.....
קטע לא אופייני במיוחד מתןך הספר "בין מטאטא לשוקת" שם תמצאו את סיומו של המשל.
פרטים על הספר באתר http://shlomit-tales.co.il
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-4 חודשים כאמור הקטע הוא לא ממש אופיני לספר שלומיתמי
-
