אנחנו יודעים מה הן דיעות האחר. אין לי בזה בעיה, כלומר להידבר בשביל לשמוע מה האחר חושב, נראה לי שלא זאת הבעיה.
זה לא עניין של חובה להוכיח מי צודק, זה עניין שיש לכל אדם, קבוצה, דיעה כלשהי. (אגב מדהים להיווכח איך כל קבוצה מפרשת את המציאות על פי ראות עיניה כך שהיא תמיד יוצאת הטובה...)
עכשיו אדם שיש לו דיעה כלשהי, מקשיב לאחר, שומע את דיעותיו, ולא משתכנע. אוקי? אני חושבת שאין לזה שום קשר לאהבת חינם, אני יכולה לאהוב מישהו שחושב אחרת ממני.
לא צריך להיות אחידים אלא מאוחדים.
הכי הגיוני בעולם, שאדם שחושב ומשוכנע בהשקפה כלשהי, אם הוא באמת אוהב את חברו- ינסה לשכנע אותו בכך. לא?
אבל מה כולם משוכנעים, כל אחד בעמדה שלו.
והכי מכל, יש כאלו התופסים רגש חיובי- לעניננו אהבה- כהסכמה. והם לא רוצים להסכים...
וזכות כל אחד לא להסכים.
טובבבב, אבל הכי חשוב ששנינו חושבים שאהבת חינם היא צו חשוב לשעה הזאת:)
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
