לבקר בארץ השלווה
כפי שנחווה ע"י ליאור שני
כל שבוע, ביום השבת, נפתחת הדלת אל ארץ השלווה.
מן הסתם, גם בחגי ישראל ובראשי חודשים עבריים נפתחת הדלת,
ואולי קיימת האפשרות לפתיחתה בכל אחד מימות השנה,
אך אני, בחזיון השינה שהיה לי, ראיתי את הדלת נפתחת בכל שבוע,
עם כניסת השבת, ונשארת פתוחה במהלך השבת כולה.
מצאתי דרך לעבור בדלת הנפתחת בשבתות, ואפילו התחלתי לספר
לאנשים שונים כיצד זה נעשה, אך באותו חזיון לילה הכוחות של מעלה
לא אהבו את העובדה שניסיתי לספר סודות כאלה לאנשים ומנעו זאת ממני.
הבנתי אז שכל אחד מאתנו נועד למצוא את הדלת בעצמו רק כאשר מגיע
הזמן הראוי לכך, ביום בו מבשיל מצב האדם, הסביבה והעולם לקראת
מעברו של האדם בדלת שהוא עצמו בעצם יצר.
בזמן חציית ים סוף זכו בני ישראל לחזות בחסדי ה'.
בספר שמות י"ד, ל"א, נאמר: "וירא ישראל את היד הגדולה".
אותה "יד גדולה-" יד האלהים, היא גם הדלת אל הארץ שמעבר בהתנסות שחוויתי.
המעבר מארץ החיים אל ארץ המתים, או אם תרצו מהעולם הזה לעולם הבא,
מתאפשר אך ורק בעזרת יד האלהים.
מצליח לראות את היד רק אותו אדם שאמור בעיתוי זה לעבור בדלת.
פתאום בשמיים נפתחת כף יד ענקית שגודלה כעץ עצום ונפרשת כלפי האדמה,
כאשר אצבעותיה פונות מטה וצידה הפנימי מופנה אל האדם העתיד לעבור בדלת...
ואז, בצורה מיידית, וללא כל תחושת מעבר, מוצא עצמו האדם בארץ השלווה.
האנשים שהיו לידו בעולם הרגיל יכולים לחוות זאת כמשב רוח חזק,
אך לא סביר שיראו משהו מעבר לכך.
ארץ השלווה שהועברתי אליה וביקרתי בה היא כנראה לא ארץ השלווה שאתה,
או את, ביקרתם או תבקרו בה.קיימות הרבה מאוד ארצות בעולם שמעבר,
וכל אחד יגיע אל הארץ התואמת במדויק את רמתו הרוחנית ומידת נקיונו
(מצוות מול עברות) באותו רגע בו הוא נלקח, אם זה כמבקר בחזיון לילה,
ואם זה ברגע המוות,- אז עובר האדם את השלבים עד להגעה לארץ השלווה
בדרך המקובלת עם המנהרה והאור.
סדר הארצות נע בין תחתית התחתיות של הגיהנום, שמתחתיו עוד נמצאת
מציאות כף הקלע – שהיא מעין הלכדות במישור זה שלנו בצורה הגרועה
והרדופה ביותר שבגדר האפשר, ועד לארצות הנקיות ביותר שבתחומי גן העדן,
בהן הכל מושלם, פשוט וטבעי.
חזיון הלילה שלי, בו העבירה אותי יד האלהים אל ארץ השלווה, מיקם אותי
בארץ אליה הייתי מגיע אם הייתי מת באותו לילה.
מבחינה זו, דומה הדבר להתנסויות של אנשים שחוו מוות קליני ומתארים
לפעמים מראות נשגבים, יפים והרמוניים, אך לעיתים מראות מפחידים ושליליים
שמהם נחלצו רק ע"י תחינה שנשמעה, ועזרתם של מליצי יושר שהצילו אותם
ואפשרו להם לחזור לחיים על מנת שיוכלו לתקן את דרכיהם, כך שברגע המוות
האמיתי בעתיד, כבר יקבלו הצבה לבסיס טוב יותר...
הארץ שביקרתי בה ניתנת לתיאור כשילוב בין יער לסוונה טרופית.
למלוא רוחב העין הכל ירוק ומלא עשב גבוה ושופע ועצים ירוקים ענקיים.
רוח עדינה נושבת וריחות טובים ומתוקים ממלאים את האוויר.
לא הייתי לבד באותה ארץ. אנשים רבים ישבו להם מתחת לעצים וברחבי העשב
הגבוה וכולם היו שרויים במעין מדיטציה שלווה ועמוקה. הם לא סבלו ולא התענו,
אלא פשוט התענגו על כל אפשרויות החיבור אל האלהים שמזמן המקום הזה,
דרך חמשת החושים הרגילים, בתוספת היכולת להיות בפשטות ובאחדות שבטבע.
ניתן להתחבר עם העצים, הפרחים, העשב, השמש והמים הזורמים,
עם הרוח והריחות, עם תחושת המגע של כל הדברים – והחיבור הופך אותך
להיות אחד עם הכל ועם האלהים.
קשה להסביר זאת במילים אך תחושת המלאות בהוויה האלהית, חידוד השכל
והרוחניות, והיכולת להבין כל דבר ברגע שאתה חושב עליו, בצורה ישירה ובלי
צורך בדוגמאות כלל, תחושה זו היא מעבר לכל מה שניתן לדמיין פה על האדמה.
אין זמן ואין שעון בארץ השלווה.
מאה שנים יכולות לעבור כהרף עין,
ורגע אחד יכול להמשך מאה שנים תמימות.
הכל תלוי במידת הריכוז.
לזמן אין משמעות, כי אין התיישנות ואין דעיכה,
אין קריסה ואין לכלוך וחוסר שלמות,
אין רעב ואין צמא, אין צרכים גופניים,-
ויש רק צורך רוחני להתחבר אל עוצמת הבורא,
ולהבין את שלמותו ברמות גבוהות יותר ויותר.
משהו בחוויה שעברתי בכל זאת היה חסר, וחשתי שרמות שונות
של גן עדן נקי ומושלם הרבה יותר, מצויות אי שם מחוץ להישג ידי,
וצופנות שלמות מלאה ואנרגטית מעבר לזו שחוויתי.
אני מתכוון לכן פה בעולם החומר, מעתה והלאה להתמקד כל כמה שאוכל
בלעשות את הדבר הנכון בכל יום ורגע, כי על ידי ניקוי הרוח, הנפש והגוף,
מתחברת הנשמה לאחר המוות הגופני, למקורות אור נקיים יותר, או
לארצות שלוות יותר, ולא רק אחרי המוות...
רימום וקידוש הרוחני אל מול החומרי, עוזר לנו להתעלות, להיטהר,
להתחדש ולהתקדש, כל יום וכל רגע מחדש, ומסייע לנו להעביר את האור
הנקי של האלהים לאנשים נוספים ולעולם כולו.
ניתן ללמוד כמה דברים מחוויה כמו זו שעברתי. אנו יכולים, אם נרצה מאוד,
לראות גם את העולם הפיזי מנקודת מבט רוחנית לגמרי. יכולות לעבור
דרכנו אנרגיות הרבה יותר חזקות ונקיות, אם רק נוכל להאמין בכך ולדמיין זאת.
אם אדם מצליח לייצר רוגע פנימי ולשמר שלווה פנימית מושלמת בלא קשר
לסביבה, עד למצב בו גם התגרויות ואנרגיה שלילית מכיוון אנשים אחרים,
בצורת כעס, פחד, חוסר אמון, ספק, קנאה ושנאה, לא יצליחו לערער שקט
פנימי זה,- או אז, לאט לאט, בסביבתם הקרובה של אנשים שכבר עברו
את השינוי והתחברו אל השלווה, תשפיע אנרגית השלווה והאהבה,
ותתחיל להרגיע את האנשים שסביבם במעגלים מתרחבים והולכים,
עד שברגע מסוים נרגע ונתחבר לאלהים לאור ולאהבה כולנו.
בברכת שלווה
ליאור
www.liorshani.co.il
כפי שנחווה ע"י ליאור שני
כל שבוע, ביום השבת, נפתחת הדלת אל ארץ השלווה.
מן הסתם, גם בחגי ישראל ובראשי חודשים עבריים נפתחת הדלת,
ואולי קיימת האפשרות לפתיחתה בכל אחד מימות השנה,
אך אני, בחזיון השינה שהיה לי, ראיתי את הדלת נפתחת בכל שבוע,
עם כניסת השבת, ונשארת פתוחה במהלך השבת כולה.
מצאתי דרך לעבור בדלת הנפתחת בשבתות, ואפילו התחלתי לספר
לאנשים שונים כיצד זה נעשה, אך באותו חזיון לילה הכוחות של מעלה
לא אהבו את העובדה שניסיתי לספר סודות כאלה לאנשים ומנעו זאת ממני.
הבנתי אז שכל אחד מאתנו נועד למצוא את הדלת בעצמו רק כאשר מגיע
הזמן הראוי לכך, ביום בו מבשיל מצב האדם, הסביבה והעולם לקראת
מעברו של האדם בדלת שהוא עצמו בעצם יצר.
בזמן חציית ים סוף זכו בני ישראל לחזות בחסדי ה'.
בספר שמות י"ד, ל"א, נאמר: "וירא ישראל את היד הגדולה".
אותה "יד גדולה-" יד האלהים, היא גם הדלת אל הארץ שמעבר בהתנסות שחוויתי.
המעבר מארץ החיים אל ארץ המתים, או אם תרצו מהעולם הזה לעולם הבא,
מתאפשר אך ורק בעזרת יד האלהים.
מצליח לראות את היד רק אותו אדם שאמור בעיתוי זה לעבור בדלת.
פתאום בשמיים נפתחת כף יד ענקית שגודלה כעץ עצום ונפרשת כלפי האדמה,
כאשר אצבעותיה פונות מטה וצידה הפנימי מופנה אל האדם העתיד לעבור בדלת...
ואז, בצורה מיידית, וללא כל תחושת מעבר, מוצא עצמו האדם בארץ השלווה.
האנשים שהיו לידו בעולם הרגיל יכולים לחוות זאת כמשב רוח חזק,
אך לא סביר שיראו משהו מעבר לכך.
ארץ השלווה שהועברתי אליה וביקרתי בה היא כנראה לא ארץ השלווה שאתה,
או את, ביקרתם או תבקרו בה.קיימות הרבה מאוד ארצות בעולם שמעבר,
וכל אחד יגיע אל הארץ התואמת במדויק את רמתו הרוחנית ומידת נקיונו
(מצוות מול עברות) באותו רגע בו הוא נלקח, אם זה כמבקר בחזיון לילה,
ואם זה ברגע המוות,- אז עובר האדם את השלבים עד להגעה לארץ השלווה
בדרך המקובלת עם המנהרה והאור.
סדר הארצות נע בין תחתית התחתיות של הגיהנום, שמתחתיו עוד נמצאת
מציאות כף הקלע – שהיא מעין הלכדות במישור זה שלנו בצורה הגרועה
והרדופה ביותר שבגדר האפשר, ועד לארצות הנקיות ביותר שבתחומי גן העדן,
בהן הכל מושלם, פשוט וטבעי.
חזיון הלילה שלי, בו העבירה אותי יד האלהים אל ארץ השלווה, מיקם אותי
בארץ אליה הייתי מגיע אם הייתי מת באותו לילה.
מבחינה זו, דומה הדבר להתנסויות של אנשים שחוו מוות קליני ומתארים
לפעמים מראות נשגבים, יפים והרמוניים, אך לעיתים מראות מפחידים ושליליים
שמהם נחלצו רק ע"י תחינה שנשמעה, ועזרתם של מליצי יושר שהצילו אותם
ואפשרו להם לחזור לחיים על מנת שיוכלו לתקן את דרכיהם, כך שברגע המוות
האמיתי בעתיד, כבר יקבלו הצבה לבסיס טוב יותר...
הארץ שביקרתי בה ניתנת לתיאור כשילוב בין יער לסוונה טרופית.
למלוא רוחב העין הכל ירוק ומלא עשב גבוה ושופע ועצים ירוקים ענקיים.
רוח עדינה נושבת וריחות טובים ומתוקים ממלאים את האוויר.
לא הייתי לבד באותה ארץ. אנשים רבים ישבו להם מתחת לעצים וברחבי העשב
הגבוה וכולם היו שרויים במעין מדיטציה שלווה ועמוקה. הם לא סבלו ולא התענו,
אלא פשוט התענגו על כל אפשרויות החיבור אל האלהים שמזמן המקום הזה,
דרך חמשת החושים הרגילים, בתוספת היכולת להיות בפשטות ובאחדות שבטבע.
ניתן להתחבר עם העצים, הפרחים, העשב, השמש והמים הזורמים,
עם הרוח והריחות, עם תחושת המגע של כל הדברים – והחיבור הופך אותך
להיות אחד עם הכל ועם האלהים.
קשה להסביר זאת במילים אך תחושת המלאות בהוויה האלהית, חידוד השכל
והרוחניות, והיכולת להבין כל דבר ברגע שאתה חושב עליו, בצורה ישירה ובלי
צורך בדוגמאות כלל, תחושה זו היא מעבר לכל מה שניתן לדמיין פה על האדמה.
אין זמן ואין שעון בארץ השלווה.
מאה שנים יכולות לעבור כהרף עין,
ורגע אחד יכול להמשך מאה שנים תמימות.
הכל תלוי במידת הריכוז.
לזמן אין משמעות, כי אין התיישנות ואין דעיכה,
אין קריסה ואין לכלוך וחוסר שלמות,
אין רעב ואין צמא, אין צרכים גופניים,-
ויש רק צורך רוחני להתחבר אל עוצמת הבורא,
ולהבין את שלמותו ברמות גבוהות יותר ויותר.
משהו בחוויה שעברתי בכל זאת היה חסר, וחשתי שרמות שונות
של גן עדן נקי ומושלם הרבה יותר, מצויות אי שם מחוץ להישג ידי,
וצופנות שלמות מלאה ואנרגטית מעבר לזו שחוויתי.
אני מתכוון לכן פה בעולם החומר, מעתה והלאה להתמקד כל כמה שאוכל
בלעשות את הדבר הנכון בכל יום ורגע, כי על ידי ניקוי הרוח, הנפש והגוף,
מתחברת הנשמה לאחר המוות הגופני, למקורות אור נקיים יותר, או
לארצות שלוות יותר, ולא רק אחרי המוות...
רימום וקידוש הרוחני אל מול החומרי, עוזר לנו להתעלות, להיטהר,
להתחדש ולהתקדש, כל יום וכל רגע מחדש, ומסייע לנו להעביר את האור
הנקי של האלהים לאנשים נוספים ולעולם כולו.
ניתן ללמוד כמה דברים מחוויה כמו זו שעברתי. אנו יכולים, אם נרצה מאוד,
לראות גם את העולם הפיזי מנקודת מבט רוחנית לגמרי. יכולות לעבור
דרכנו אנרגיות הרבה יותר חזקות ונקיות, אם רק נוכל להאמין בכך ולדמיין זאת.
אם אדם מצליח לייצר רוגע פנימי ולשמר שלווה פנימית מושלמת בלא קשר
לסביבה, עד למצב בו גם התגרויות ואנרגיה שלילית מכיוון אנשים אחרים,
בצורת כעס, פחד, חוסר אמון, ספק, קנאה ושנאה, לא יצליחו לערער שקט
פנימי זה,- או אז, לאט לאט, בסביבתם הקרובה של אנשים שכבר עברו
את השינוי והתחברו אל השלווה, תשפיע אנרגית השלווה והאהבה,
ותתחיל להרגיע את האנשים שסביבם במעגלים מתרחבים והולכים,
עד שברגע מסוים נרגע ונתחבר לאלהים לאור ולאהבה כולנו.
בברכת שלווה
ליאור
www.liorshani.co.il