עוד בוקר,
בוקר שטוף שמש
בוקר עם אור,
שאוכל תמיד לזכור.
הולכת בשביל הארוך
ליד הים,
מפזרת חיוכים
לכל העולם.
מתיישבת ליד ספסל
ומחכה,
ואתה לא בא
אתה לא בא.
הרגש משתנה,
התחושה משתנה
אתה לא עונה,
אך אני שאננה.
חוזרת בשביל הארוך
ליד הים,
עם פנים עצובות,
מסתכלת על כולם.
עוד לילה,
עם עלטה כבדה
ואני כאן לבד,
אחת ויחידה.
הולכת לאט,
בשקט בלאט
רואה אותך,
מעיפה עוד מבט.
וככה זה נגמר
בשביל ליד הים,
כשנגמרו החיוכים
והפרצופים העצובים.
מתיישבת על ספסל ומחכה,
והנה אתה בא.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה