מיד לאחר המעשה רצתי למשרד הפנים והזדהתי בשם פיליפ יאדלנון הם אישרו את זה ואחר כך הלכתי ברגל במשך 15 שעות לבסיס הצבאי ידעתי ששם זה המקור היחידי שאני אוכל לגלות איפה קלרה אני התגנבתי ב2 בלילה לחדר המסמכים שנמצא עמוק באדמה אני זחלתי זחילת קומנדו תוך כדי הפקת מינימום רעש ואז גיליתי שקלרה נמצאת בחרמון שזה לא רחוק מאיפה שאני נמצא רק שבוע של הליכה התחלתי לשאוג מרוב שמחה ואז משום מקום צצה הזעקה אני לקחתי לי סכין ורצתי לברוח מהבסיס תוך כדי קולות של נמייה דחוסה בבקבוק של רוטב אלף האיים פרצתי את הגדר הרגשתי כמו שור כל יכול וברחתי אחר כך הגעתי לחרון הייתי על סף מוות בגלל חוסר חמצן בגרביים ובאוזן הימניתאבל אז לפתע נגלתה מעליי מערה קטנה וצפופה שבקושי חולדות יכולות להיכנס לשם ואז ראיתי את קלרה יושבת וזוללת גוויה של איילהיא ראתה אותי והתחילה לצרוח עליי כאילו אני פקיד שומה שבא לבקש מהומלס חצי טריליון דולר ואז הסתלקתי ולא ראיתי אותה עד היום כיום אני בן 53 גר בתוך ביוב מלא בחרקים ואני ניזון בעיקר מחוטי חשמל ישנים
הסוף?...
הסוף?...