נוסח ראשון של ביטוי זה הופיע לראשונה בחיבור השומרי "גילגמש וחובב" מתוך עלילות גילגמש, להלן בתרגום מהנוסח האכדי:
"עצור, אנקידו! לא ימות השני, הספינה הנגררת לא תטבע! את החוט המשולש איש לא ינתק".
אחר כך, הביטוי כפי שצוטט על ידך מופיע בספר קוהלת, ד', י"ב, ומשמעותו של ההקשר דומה להפליא.
"גם אם ישכבו שניים וםם להם, ולאחד איך יחם? ואם יתקפו, האחד - השניים יעמדו נגדו, והחוט המשולש לא במהרה ינתק".
משמעותו המקורית של ניב זה נוגעת לחבל (החוט המשולש) שבאמצעותו היו גוררים ספינות בנהרות מסופוטמיה, כדי למנוע את היסחפותן לזרם העמוק והחזק. כלומר, כל עוד מחזיקים בחבל, הספינה לא תיסחף ולא תטבע, וכל עוד יחזיקו השניים זה בזה ויעמדו איש לצד חברו, לא יאונה לאחד רע.
