ולא, התכוונתי לדברים שכתבה גיהאן כפשטניים ומכלילים, לא לדברים שלך.
הכותרת שלי נולדה כחיזוק ל"קצת פשטני" שבכותרת שלך.
ובאשר לכותרת הנוכחית - למי זה צריך להיות אכפת?
האם צריך להיות לי אכפת עכשיו, בהווה, מהילדות של פושע סוצויופת (שבעבר נקרא פסיכופת, ולכן אישיות אנטי סוציאלית ואדם שמוגדר כסוצויופת זה אותו דבר; המונח "סוצויופת" מחליף את המונח "פסיכופת"... גם אני למדתי פסיכו', ולכן ויקיפדיה לא ממש יעילה; מכירה את המחקרים הרציניים בנושא).
אני לא חושבת, שלצורך הדיון, יש טעם להתמקד רק בחריגים האלה. נתתי אותם כדוגמא לא מייצגת...
בכל זאת - יש רוב של 3-1 "לטובת" גברים כאשר מדברים על ההפרעה הזו, ויש מעורבות גנטית, כך שלא הוגן להשתמש בהפרעה כדוגמא מייצגת לקלקול חברתי.
השאלה היא אינסטינטקטיבית - מה אכפת לי מה קרה לפושע כשהיה ילד?
עובדתית: רוב הילדים שחוו טראומות בילדות לא הופכים לפושעים.
יש פה אלמנט של בחירה (ואני לא מתייחסת כרגע לסקאלה של הפרעות נפשיות). ואם אדם בוחר בדרך של פשע, האחריות עליו.
אני מסכימה במיליון %, ולא רק ב-100, שאין אכיפה וענישה מספקות.
אני מסכימה גם, שהחברה צריכה לטפח את אלה שנופלים בדרך בין הכסאות, וכן לנסות ולעזור עד כמה שאפשר, במקרים של מצוקה - אם ערים לה. לא תמיד מודעים לכך שיש בעיה בכלל.
כי הכי קל זה לעצום עיניים מול ילד במצוקה, ואז להזדעזע נוכח בגיר פושע.
