מהסיפורים של אבי ז"ל, זה היה קצת שונה - השמש האירה, מסביב הכל היה עליז וכיף. נכון שהייתה מלחמה, אך מי שהיה בצד הנכון הרגיש שהחיים טובים. וכמו שהשמש זורחת, כמו בשיר - השוחט שחט. משום כך, בת, אני מבין שהיה קשה לך, שקשה לך. אני מאד מעריך את יכולת העמידה שלך למרות כל הקשיים, כי אני לא עברתי דברים כאלה מעולם, ואין לי מושג אם הייתי מחזיק מעמד. אבל את החזקת.
גם האנשים שיצאו משם - הם יצאו בנפש ובגוף חבולים. אבל הם החזיקו מעמד, הקימו משפחות. בנו בית - כמוך.
נכון שאסור לשכוח, אבל צריך גם להרגיש טוב בזה שלמרות כל הדברים הנוראים שקורים לנו, אנו מסוגלים לקום ולהמשיך.
אז - רק בשורות טובות.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
