המאמר של שריד נכתב ברוחם המכוער של האלונים האנטישמיים של המאה ה-19. עצוב מאוד. בן, תבדוק כל עניין, ותמצא שהוצא מהקשרו עם דילוגים לא מוצדקים. אבל הבעיה הגדולה ביותר זה לא עיוות המקורות, אלא עיוות היהדות ככלל -- בדיוק מה שהאנטישמים תמיד עשו למקורות היהדות. במקום לשקול את כל המקורות הרלוונטיים, מסתכלים אך ורק בטקסטים בעייתיים ושופטים את מכלול הדת. גם אפשר לשחק ככה עם הנצרות ועם האסלאם ולהיות בלתי סובלניים. דוגמאות? בסדר. כמה. אך תדע שעליך להשקיע הרבה יותר, ולא לשפוט מתוך -סליחה- בורות.
א. נכון שהרמב"ם פסק שאין ממליכים אישה, אך בעל ספר החינוך ואחרים פוסקים שמותר. ועובדה ששלומציון המלכה הומלכה ע"י חז"ל -- אעפ"י שאחיה היה לא פחות משמעון בן שטח, שהיה מהזוג השלישי של חמשת הזוגות (כמו הלל ושמאי). איך שמעון הגאון לא מונה כמלך? כנראה שלומציון היתה יותר ראויה לתפקיד זה מאשר אחיה בעיני חז"ל, ואכן זכתה להרבה מחמאות במקורות הרבניים. אז למה להזכיר את הפסק של הרמב"ם במקום הפסק של החינוך, שמוכח ע"י סיפורה של שלומציון המלכה?
ב. עדות האשה דווקא כן קבילה בבית דין בכל הסוגים של המשפט: בדיני ממונות, נזיקין, ובמשפט פלילי -- וזאת על פי הרוב המוחלט של הפוסקים. בגלל שאכן יש מקורות שפוסלים עדות האשה בבית דין (אך לא בעדות בזמן תחקיר הילכתי איפה שהאשה תמיד נאמנת לכל הדעות), יש עדיפות בהלכה לחפש עדים זכרים. האם הגישה הזאת מקובלת בתרבות המערב המודרנית? לא ממש. אבל הסיפור הרבה יותר מורכב מזה שהוצג ע"י מר שריד, ופי שתיים מורכב הואיל ומחקר מודרני מגלה שנשים אכן פחות אובייקטיביות מגברים בבית המשפט בזאת שה"נחמדות" של הנחקר במשפט משפיע על דעתן. ראה לדוגמא:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20019000 (באנגלית, אך אפשר לקבל תירגום של גוגל, אם צריך.)
ג. המושג של "דעתן קלה" מתייחסת בדיוק למה שנ"ל, דהיינו שנשים יותר עלולות בממוצע לשנות דעתן באיזשהו עניין לא על פי קריטריונים אובייקטיביים, כפי שרואים במחקר הנ"ל. יחד עם זאת, לא מדובר ברמת השכל, הואיל וידוע במקורות היהדות שלאשה יש יותר בינה מאשר לאיש. זה גם לא "פיירי", אבל ככה זה בחיים. ה"בינה של חז"ל היא ה"אינטואיציה" של היום, שהיא סוג של הבנה וחכמה. איפה רואים את זה במחקר המודרני? למשל כאן:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15165413 בכל מקרה, אין לראות באמירות כמו "דעתן קלה" קשר ישר להדרת נשים או זילזול בנשים. אבל מי שרוצה לעוות את המקורות תמיד יכול לעשות כך בדיוק כמו שאפשר לעוות את התוצאות של המחקר המודרני.
ולמעשה, הנה הנקודה החשובה ביותר: כשם שדרך ארץ קדמה לתורה, גם חוסר דרך ארץ קדמה לשנאת התורה, ועם ישראל בכלל. אם אדם משתדל להעמיק במקורות, תמיד יצא עם תמונה יותר נאמנת למקור מאשר זה שמתחיל עם שנאה בלבו וסתם מחפש חומר להפללה.
דבר אחרון: האירוניה הגדולה מכל היא שמה ששריד עשה ליהדות במאמרו זה בדיוק מה שהקיצונים בין החרדים עושים ליהדות: בוחרים את המפוקפק שבמקורות, מוציאים אותם מהקשרם, מגדילים את חשיבותם מעבר ליחסם האמיתי, מעוותים פה ושם את המשמעות, ואז מצהירים: "הנה העיקר של היהדות!" את ההצרה הזאת צועקים לכל עבר ומנסים להגביל את הזכויות של כל מי שלא מסכים -- לא לשכוח ששריד בסיכום מאמרו כתב במפורש שיש לפסול את המפלגות הדתיות, על אף שלא עברו את החוק, ולא מואשמים באף פשע. מה קרה לשלטון החוק? ומה קרה לחופש הדיבור וזכות הבחירה?? אובדו בבוץ שנאת החינם...
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה