פורומים » א כללי

האזור הכללי. פה אפשר לדבר על כל מה שלא נכנס למקומות האחרים.

• לפני 15 שנים ו-10 חודשים הספר והסרט עדי

  

  עדי

  מדוע הטענה הרווחת היא שהספר בדרך כלל טוב יותר מהסרט?
  להוציא את הספרות, גם הקולנוע הוא אהבה גדולה שלי, ואני
  צופה כפייתית בסרטים. הרבה פעמים אני צופה בסרטים שנעשו
  על בסיס ספרים שקראתי, כי אני סקרנית לדעת אלו שחקנים נבחרו
  לגלם דמויות מסוימות. ועדיין, יש סרטים שאני מתה לראות ולא מעזה.
  אני חוששת שהשחקן שנבחר לגלם את דמותו של X יהרוס לי את הדמות
  שבניתי אני בדמיוני.
  אבל לא פעם יצא לי לראות סרט שאינו נופל מאיכותו של הספר, ורחמנא
  ליצלן - אפילו סרט שהוא טוב יותר מהספר. למשל "קן הקוקיה" טוב לא
  פחות מהיצירה הספרותית, וכך גם "השעות", "האפר של אנג'לה", "לא שם זין",
  "טריינספוטינג", "נער קריאה"...
  המחשבה הזו מביאה אותי לתהייה נוספת - במציאות שאנחנו חיים היום,
  הכרחי ביותר שהגירויים יהיו ויזואליים. ועדיין - אנחנו קוראים.
  מה יש במדיום הספרותי, במילים המודפסות, בדפים הרכים, שקוסם כל כך?
  לעיתים אני חושבת שהקלות שבה מוגשים לנו היום הדברים היא כמעט בלתי
  נסבלת. אך עדיין, גם אני אינני חפה מהחיידק המודרני. כן, לפעמים אני
  מעדיפה לצפות בסרט מאשר לקרוא, לפעמים גם אני מחפשת את הדרך הקלה
  והמהירה, לפעמים גם לי אין סבלנות. אבל הגעגוע לקריאה, לשיבה אל חיקו
  של הספר, מעולם לא נעלמה ממני, בסופו של דבר.
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
  

  • לפני 15 שנים ו-10 חודשים אלה שני מדיומים שונים UnknownGuest

    

    UnknownGuest

    בעלי צורות וכלים שונים לביטוי.
    אף פעם לא שמעתי אף אחד משווה פסל לתמונה, ובכל זאת משווים בין ספרים לקולנוע.
    אני חושב שיש מקום להשוואה, ובסופו של דבר לשאול מי עושה יותר צדק למטרת היצירה וביטוי שלה בצורה טובה יותר.
    בצורה כזאת אולי כן, אבל אם עדיף בכלליות לצפות או לקרוא? תלוי במקרה..
    
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
    

    • לפני 15 שנים ו-10 חודשים השוואות אנחנו יכולים לעשות כאוות נפשנו, בין שהן מוצדקות או לאו. עדי

      

      עדי

      לא בטוחה שיש כזה דבר "אין מקום להשוואה".
      אם משווים - כנראה שיש סיבה.
      אבל כוונתי לא הייתה כלל להשוואה, אם כי לקסם הטמון בכל אחד מן המדיומים, השונים והדומים גם-יחד.
      אינני שואלת האם עדיף לקרוא או לצפות, אלא מדוע רווחת הסברה שיצירה כתובה אשר מומרת למדיום הקולנועי מאבדת מעצמה משהו פעמים כה רבות?
      אני חושבת שזה מוכיח את הטענה שמה שלא נראה לעין הוא משמעותי בהרבה ממה שכן. מה שחשוב הוא מה שאנחנו חווים, ובסיטואציה ויזואלית - החוויה "מוגשת" לנו במידה רבה. לעיתים קרובות אין הרבה מה לדמיין. כן צריך להשלים את החסר, כן מופעלים גלגלי המוח, אבל יש בספרים (לפחות בחלקם) משהו שמשאיר את הדברים לפרשנות הרבה יותר אינטימית של הקורא. כאילו שהספרים מפנים יותר מקום לקורא, מכילים אותו יותר, מאפשרים לו יותר. זו חוויה מאוד אינטימית בעיני, הקריאה. רוב הדברים מתרחשים למעשה בראש שלנו. האופן שבו אנחנו מתרגמים את המילים הכתובות למצבים, לרגשות, למאורעות - הכל תלוי בנו, בנסיבות חיינו, בעבר שלנו. לכן כל קריאה היא גם סוג של יצירה, איפשהו.
      זה מזכיר לי קצת את הדברים של רולאן בארת' :)
      נו מילא.
      
      

      ---

      הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

      כותרת התגובה:
      תוכן התגובה:

      * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.
      

  • לפני 15 שנים ו-10 חודשים בסופו של דבר זה הכל בעיני המתבונן יצחק ש.

    

    יצחק ש.

    לפעמים אני מעדיף את הסרט על פני הספר ולפעמים להיפך.. אבל הנטייה שלי זה קודם כל לגשת לספר. כי יש לי סטיגמה בראש שאומרת שכל מיני מפיקי קולנוע בוחרים לעשות קיצור דרך ולקחת ספר שהצליח ולהפוך אותו למסחטת כסף. כי לדעתי אמן אמיתי חייב להיות יוצר. כל אחד יכול לקחת הצלחה ולרכב עליה לאחר מכן.
    דוגמא חופפת:
    תמיד אעדיף לשמוע את "ים של דמעות" בביצוע המקורי של זוהר ארגוב. מאשר הביצוע המחודש של נינט טייב. (היי! אל תתפסו אותי כדכאוני, זה פשוט שיר יפה :-)
    

    ---

    הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

    כותרת התגובה:
    תוכן התגובה:

    * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.