בתקופה זו ובתקופות קדומות אחרות. האדם פעל בחבורה. חבורת ציידים או לקטנים. שיתוף פעולה היה הכרחי להישרדות. גם בימינו, אך בימינו חסר המגע האנושי הבלתי אמצעי. שאין לו תחליף. האם הייתי רוצה לחזור לתקופת האבן ודאי שלא.
איזה כיף שאתה מרגיש את השיר. אמנם קראתי לו "תקופת האבן" אבל בהחלט התכוונתי למצב עכשוי למדי.
שבו אתה כבר לא משוחח שיחה אמיתית. שמישהו שואל "מה נשמע?" ולא באמת מחכה לתשובה
שהעולם כביכול מאוד משכיל ומפותח אבל כ"כ קר בו...
כ"כ קר פה...
הייתי רוצה להבין יותר את השירים שלך. תמיד נראה לי שיש עוד רובד בין השורות שאני לא מצליחה לקרוא. תעזרי לי? אולי לכולם? עוד חצי שורה, עוד מילה אפילו יכולים לתת להכל משמעות אחרת, מובנת יותר.
לפני 13 שנים ו-9 חודשים
הסבר למי שקרא והסתבך קצת :)
רחל
דבר ראשון כל אחד קורא בשיר את עצמו.
אבל מה שהיה אצלי-פחות או יותר- (-כי שיר הוא גם כמו בדיחה-ברגע שהסברת-קלקלת משהו)
זו ההרגשה שלב העולם הוא אבן. אין תקשורת אמיתית,העולם מפוסל-גם אחרים יוצרים כביכול את מי שאתה וגם-פסל הוא דבר שנראה לך מוחשי ואה נוגע בו אבל הוא אבן...
השתמשתי בלשון זכר במכוון כי אח"כ ה ו א בוכה-שזה דבר כאילו לא מקובל אצל הבנים. ואז-כשהוא עושה משהו כ"כ לא מקובל-הפסל מתפורר...
ואז לי נשאר לאסוף את השברים -שזהו גם ביטוי למשהו ש"עושים" אחרי משבר...
קצת קשה לי להסביר הכל כי הרבה דברים עברו לי בראש עם כל מילה...
מקווה שעכשיו זה נראה קצת אחרת-לטובה!!!
חשבתי משהו דומה, חשבתי על אדם ממשי שעומד מולך, וליבו הוא לב של אבן. רק חומר בדמות אדם, בלי נשמה. והדמעות מפוררות אותו.
האמת היא ששיר יפה יותר בלי הסבר, ככה כל אחד מבין אותו אחרת. מצטערת שביקשתי (למרות שההסבר שופך אור חדש על הכל).. קצת כמו פרוייקט באומנות. אני אשלח לך הודעה ונדבר :)