פורומים » א כללי
האזור הכללי. פה אפשר לדבר על כל מה שלא נכנס למקומות האחרים.
כתיבת הודעה חדשה בפורום א כללי
» נצפה 4731 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 16 שנים מתוך מקראה לספרות לביא
דפדפתי לי במקראה לספרות לכיתה ט'.
בין שיר לסיפור יש גם "ביאורים" למילים קשות.
איזה יופי.
בין המילים המבוארות, מצאתי גם את המילה 'מניין'.
יש ילדים בכיתה ט' בישראל שעדיין לא נתקלו במילה מניין, גם אחרי הבר-מצווה?
ומצאתי שם מילה נוספת 'סיג'. אבל עליה לא התפלאתי, כיוון שגבולות וגדרות כבר לא מוצאים בבית הספר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים שנת ישרים ענת
כשאחותי הקטנה (היום בת 23) היתה בכיתה א' או ב' המורה הקריאה להם סיפור, חלק מההורים היו בכיתה כך שיש עדים למקרה :)
בסיפור היה הביטוי "שנת ישרים". אחד התלמידים שאל את המורה מה זה שנת ישרים.
והתשובה של המורה?
"כשישנים בשכיבה ישרה על הגב, ולא מקופלים על הצד למשל..."
וזו רק דוגמא אחת לים של שטויות שבקע מפיה של אותה מורה ומחנכת בישראל. ולצערנו היא לא היחידה. לשמחתנו - יש הרבה יותר שטובים ממנה.
אז מצפים שלתלמידים יהיה אוצר מילים עשיר?!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים מצחיק עד כמה שזה עצוב לידור (ל"ת)
-
לפני 16 שנים רגע, רגע, קצת נסחפתם . ההכללות עושות עוול ל שקדנית
רוב רובם של מורי ישראל ,שמדברים עברית רהוטה ותקנית, בגלל כמה "עשבים שוטים" .
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים בהחלט הכללות נדב
כל ויכוח כזה עושה הכללה פוגעת מצד אחד, ואידיאליזציה של דעה זו או אחרת מצד שני. גם סטטיסטיקה עושה הכללות, או לחילופין, מוציאה מן הכלל. מן הבחינה הזו - יש צדק בדברייך.
עשבים שוטים פה ושם - יתכן שכך, אבל אם כבר השתמשנו במטפורה הזו, אזי אם עשבים שוטים לא נעקרים במוקדם, הם מכים שורש ונוטים להתפשט. במערכת החינוך, די בגבעול עשב שוטה אחד לגדל כמה מאות שוטים שיגדלו לאור מורשתו הדלה.
אגב, ההגינות מחייבת לומר שהעשב השוטה לא חייב להיות מורה. לצערנו, הוא יכול להיות מנהל (שבוחר ומעסיק מורים), מפקח (שמפקח על מימוש ייעוד בית הספר והמורה), כנסת (שמחוקקת חוקים בתחום החינוך, וחוקים "חינוכיים" בכלל), משרד חינוך (שקובע תוכניות לימודים), שר חינוך (שמקדם בעיקר אג'נדה פרטית וסקטוריאלית), ממשלה (שמחלקת תקציבים וקובעת ספר שעות לימוד הרוח התקציב) וראש ממשלה (ש... נו, הבנו את הרעיון)
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים הלואי פודי
המורים שאני מכירה לא יודעים עברית תיקנית ועל אחת כמה וכמה לא רהוטה. בעשר השנים האחרונות אין דבר כזה הכתבות בכיתות א'-ג' שלא לדבר על כך שלא מתקנים לילדים שגיאות סיגנון והבעה.לדעתי אלה מרכיבים בסיסים בידיעת שפה.
חבל!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים הנה טור של אהוד קינן על מערכת החינוך הקורסת ניר
בדיוק מדברים פה על זה, אז אמרתי - למה לא?
בשורות נהדרות: בהפרש של חמש שנים בלבד זוכה ישראל שוב בפרס נובל לכימיה . פרופסור עדה יונת מצטרפת למועדון שבו חברים כבר הפרופסורים אהרון צ'חנובר ואברם הרשקו מהטכניון. שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, אמר לפני כמה ימים כי שמירת העליונות המדעית והטכנולוגית של מדינת ישראל עומדת בראש סדר העדיפויות שלו. אך לפני שמזדרזים לטפוח לעצמנו על השכם, ראוי לבחון את המציאות ולהבין כי השלושה זכו בפרס לא בזכות מערכת החינוך שלנו, אלא למרות התייחסותה של מדינת ישראל לחינוך המדעי.
מנתוני משרד החינוך עולה, כי בתשס"ח סיימו את לימודיהם 116,415 תלמידי תיכון. רק 9,362 מהם למדו כימיה במסגרת כלשהי. 13,021 נחשפו לביולוגיה, 11,273 למדו פיזיקה. מכיוון שקיימת חפיפה רבה בין הקבוצות הללו, משמעות הנתונים הללו היא, שליותר מ-80% מבוגרי התיכונים שלנו לא היה שום מגע עם מקצוע מדעי כלשהו. בנוסף, ידוע כי תלמידי ישראל לא ממש מצטיינים במתמטיקה. כשלון במתמטיקה מהווה את הסיבה העיקרית לחוסר זכאותם לתעודת בגרות.
במלים אחרות, מערכת החינוך שלנו מצמיחה כאן אזרחים חפים מכל ידע בסיסי במדע, אזרחים שאין להם שמץ של מושג מהי מולקולה, מהי אנרגיה, מהו זרם חשמלי, איך פועל מגנט, מהי קרינה אלקטרומגנטית, מהו גביש, מהו מלח, חומצה, בסיס, מהי חומצה אמינית, מהו חלבון, מהו תא חי, מהו החומר התורשתי שלנו, איך פועל מכשיר לייזר, איך בנויה מערכת השמש, מהי הנעה רקטית, מדוע מטוס כבד מהאויר יכול להתרומם, והרשימה אינסופית.
לרובם המכריע של אזרחי מדינת ישראל ידע מדעי נחות מזה של אזרחי קוריאה הדרומית, יפן, הונג-קונג, טייואן ומדינות מזרח אירופה. בקצב ההתקדמות שלנו אנו מתקרבים במהירות למצב הקיים בארצות המתפתחות, כולל המדינות השכנות לנו. לא אור לגויים ולא פנס ליהודים ולא נר לישראלים, פשוט כלום. רק עלטה שחורה והרבה יוהרה ריקנית.
ראוי להזכיר לצעירים ולספקנים שביננו, כי ביוני 1981, יומיים לפני הבחירות לכנסת העשירית, הכריז פוליטיקאי בכיר ברשימת הליכוד, מר יעקב מרידור, מי שנחשב מועמד ריאלי לרשת את ראש הממשלה מנחם בגין, על המצאה מהפכנית בתחום ייצור האנרגיה: "ב-23 קילו קלוריות מייצרים 17 אלף קילו קלוריות. זה כאילו לקחת נורה רגילה של בית ובכוח האנרגיה שהנורה הזאת מייצרת, להאיר עיר שלמה כמו רמת גן". ועוד אמר הנביא מרידור: "ההמצאה שלנו שווה בחשיבותה להמצאת הגלגל. ההמצאה עשויה להפוך את כל בארות הנפט הערביות למיותרות, והם יוכלו לשתות את הנפט שלהם אם ירצו".
במדינה שבה רק מעטים שמעו על חוק שימור האנרגיה, שרלטן חסר מעצורים בדמותו של מרידור, הגיע לא רק לכנסת, אלא אף לשולחן הממשלה כשר הכלכלה, והיה שותף לקביעת גורלה של מדינת ישראל. למי שחושב כי סיפורו חריג, הזוי ולא יכול להתרחש שנית, ראוי שיזכור כי ב-1981 לימודי מדעים במדינת ישראל היו עדיין חובה. כיום המצב גרוע לאין שיעור, כי לימודי מדעים הם מותרות.
במדינה שבה רוב האזרחים אינם יודעים מהו ההבדל בין קילו קלוריה לקילו בנדורה, מספרם של הרמאים והשרלטנים ימשיך לגדול ולכולם תהיה פרנסה ותהילה וכח פוליטי.
...
להמשך:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3786695,00.html
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים תודה ניר פודי
על הלינק הזה,הוא חשוב מאד בעיקר 2 השורות המסכמות. אני חושבת שהן נכונות לגבי השפה גם כן.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים וגם חשוב לזכור שירה
שכל מקבלי פרס נובל הישראלים למדו באניברסיטה לפני שנים רבות עד מאוד. ממערכת החינוך של היום כבר אין הרבה סיכוי שיצאו זוכי פרס נובל. התקציבים המידלדלים, הציוד המתישן במהרה ובריחת גדולי המדענים להוראה בחו"ל מורידים את רמתה של ההשכלה הישראלית יותר מכל המורים העילגים שבסמינר הקיבוצים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ומעבר לכך, המנטליות שהשתנתה ניר
אאל''ט, המון לומדים היום בגלל ש''אתה לא שווה כלום בלי תואר'', או בגלל הכסף, או בגלל המעמד הסוציו-אקונומי הנלווה, וכו'.
אני נכנס לשנתי הרביעית באקדמיה, ובחיי שעדיין לא נתקלתי בסטודנט (ופגשתי המון), שהלך ללמוד משום שהוא באמת רוצה ללמוד ולהרחיב אופקים.
אולי זה ספציפית נכון לתארים שהם יותר פרקטים. אני לא יודע.
אבל הייתי שמח אם מישהו יאיר את עיני ויוכיח לי שזה אחרת. זה עלול לעודד אותי באיזשהו אופן לא מוסבר.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים באקדמיה שירה
פעם רציתי ללמוד באוניברסיטה כדי להרחיב את האופקים, ואז הבנתי שבשביל זה אני לא צריכה אוניברסיטה...
אז הלכתי ללמוד מקצוע פרקטי שגם מרחיב לי מאוד את האופקים וגם יש לי מה לעשות איתו למען תיקון העולם.
בכלל, ב"הרחבת אופקים" יש משהו מאוד אינדיבידואליסטי, מרוכז בעצמי. לקראת יום הזיכרון ליצחק רבין כדאי לצטט מנאומו בטקס קבלת פרס נובל לשלום:
"בגיל שבו תלמידים מנסים לפענח את סודות המתמטיקה ואת מסתרי התנ"ך, בגיל שבו פורחות אהבות ראשונות, בגיל שש עשרה, נתנו בידי רובה כדי להגן על חיי – ולמרבה הצער, גם כדי להרוג בשעת סכנה. זה לא היה החלום שלי. רציתי להיות מהנדס מים. למדתי בבית ספר חקלאי. חשבתי שמהנדס מים הוא מקצוע חשוב במזרח התיכון הצחיח. אני חושב כך גם היום. נאלצתי להחזיק ברובה."
לא בשביל הסטטוס החברתי הגבוה של מהנדסים רצה רבין ללמוד הנדסת מים, ולא המיר אותו בחלום להיות איש צבא בגלל המעמד הגבוה מזה שהיה לאנשים הצבא באותם הימים. מה שעמד לנגד עיניו ולנגד עיניהם של רבים מבני דורו היה הצורך של החברה הנבנית בארץ, והוויתור על חלומו היה למען צורך דחוף יותר של החברה. יש לנו צורך היום במדעי הרוח, כמו גם בפיתוח הרפואה, המדעים, מדעי החברה ועוד. אבל את בחירתנו ללמוד את זה או את זה קובעים כוחות השוק והריטינג, או הרצון להרחיב את האופקים הפרטיים שלנו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
-
-
-
