בית כנסת: מוסד בית הכנסת החל לפעול עם חורבן בית ראשון, והמשיך להתקיים, גם אם במתכונת מצומצמת יותר בתקופת בית שני. עד לחורבנו פעלו בא"י ובתפוצות כמה מאות בתי כנסת, בין ארבע מאות לחמש מאות, לפי מקורות תלמודיים.
מניין: חובת מניין הוגדרה ע"י חז"ל. מכיוון שפעילותם של חז"ל כמנהיגים הלכתיים מזוהה מתקופת בית שני, ניתן להבין כי מנהג זה התקיים לכל המאוחר מתחילת תקופת בית שני. אם כי, לא ברור אם חז"ל הנהיגו את החובה מראשיתה, או רק נתנו תוקף הלכתי למנהג שהתקיים עוד קודם, בבתי הכנסת שלאחר חורבן בית ראשון.
עזרת נשים: מקור המונח הזה הינו ככל הנראה יציע הנשים שהיה מוקם בבית המקדש לצורך חגיגות שמחת בית השואבה. אזור הנשים היה מופרד כדי שהן לא תתערבנה בגברים משני טעמים: האחד - "נשים - דעתן קלה עליהן" ולכן היה חשש שאם יתערבו בגברים, יבואו הנשים לידי מעשים של קלות דעת. השני - נשים ממילא לא ידעו תפילות ולא טקסי תפילה ודת, ולכן הן היו עלולות להפריע לגברים בקיום המצוות והטקסים. בעת העתיקה נשים לא התפללו כלל ולרוב לא נכחו בבית הכנסת. בתקופה מאוחרת יותר התקיימו בתי כנסת נפרדים לנשים. העדות הראשונה להקמת עזרת נשים היתה במאה ה-12, בבית הכנסת בעיר הגרמנית וורמס (המוכרת במקורותינו כ"וורמייזא"). בית הכנסת עצמו הוקם במאה ה-11.
אז לשאלתך -
1. היו בתי כנסת בתקופת בית שני.
2. מניין - כנראה שכן, בין אם כמנהג ציבורי או חובה התלכתית.
3. עזרת נשים - ידוע על קיום אזורי תפילה או צפיה ושמיעה נפרדים לנשים, בצורות שונות. מאחר שלא ברור בדיוק המקור ונקודת ההתחלה, אולם מנהג דומה התקיים עוד בימי בית ראשון, אני סבור שעלינו לתת לסופר להנות מהספק, מה גם שידועה השכלתו הרחבה בכלל בענייני דת בתקופות קדומות.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
