מה דעתכם? תרגום התנ"ך לעברית בת ימינו |hmm| |hmm||hmm|

האם אכן יקל על התלמידים את הבנת העברית המקראית ויאפשר להם להתענג על יופייה של הלשון המקראית ועל עושר דימוייה ויקרב את התלמידים אל הנכס הרוחני הגדול של עמנו או שמא התרגום לעברית בת ימינו מוריד את הלשון המקראית למשלב הנמוך של שפת דיבור יומיומית ובכך מרחיק את התלמידים מיופייה ומעושר לשונה של הלשון המקראית האותנטית ?
אשמח לקרא את דעותיכם המנומקות.

|confused||clap||confused||clap||confused||clap|

האם תרגום התנ"ך לעברית בת ימנו יועיל או יזיק:

נראה לי שפשוט שהתורה איננה ברת תרגום.
כמו לנסות לתפוס בתמונה עצם תלת ממדי, זה יכול להראות ממש דומה אבל ברגע שמתקרבים ומנסים לחוש שמים לב שאין תוכן וממשות.
תרגום של התנ"ך לא יכול לשמש במקומו. יש הרבה רבדים שנדלים מתוך התנך כפי שהוא, וכל שינוי יגרור את העלמותם.

התורה תורגמה כמה פעמים.
תרגום השבעים(יוונית) לדוגמא:
"בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, והחושך בא לעולם". כך מובא ב'מגילת תענית' (בפרק ימי הצומות), ולכן נפסק להלכה ב'שולחן ערוך' שראוי לצום ביום זה.

קיים תרגום אונקלוס לתורה (ארמית) שמשמש אותנו כיום, אך על פי כלל של 2 מקרא 1 תרגום (קוראים את הפרשה פעמיים מהתורה ופעם אחת מתוך התרגום), כלומר הוא לא עומד בפני עצמו אלא משמש כפרוש, הסבר על התורה.

------------------------------
עד כאן מה לא כדאי. וכעת מה כן:
ישב לו אדם מיוחד לפני כמה שנים והתייגע בעניין - כיצד לעשות את התנך נגיש לכל חלקי עמנו. למד וחקר וריכז מידע והגיע לתוצאות. התוצאות הללו עברו תחת ידם של גדולי הדור לאורך דורות וקיבלו אישור בקרת איכות.
אני מדבר על פירושו של רבנו שלמה בן יצחק (רש"י).
בעברית קלה ותמציתית הוא מאפשר לכל בעל עניין, כמעט בכל גיל, להבין קצת יותר ממה שמתרחש בדפי התנך.
לגילאים נמוכים מומלצת מהדורה שכתובה באותיות עבריות בכתב גדול.
עד כאן לגבי התנך עצמו.

לגבי עושר השפה, הדימויים, הגיבורים וכו' - סופרים רבים כבר ניצלו את האפשרות, היא נראית לי כעונה על הצרכים שהעלית - לכתוב סיפורים המבוססים על רעיונות, דמויות ודימויים תנכיים, המותאמים לגילאים שונים. ניתן לשלב שם עברית "בת ימנו" ולתבל בסלנג ומילים בלועזית ומה שרוצים.
-----------------------
מקורות מעניינים:

קישור חיצוני • www.biu.ac.il

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vaygash/rei.html

קישור חיצוני • www.yeshiva.org.il

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4236

קישור חיצוני • www.ypt.co.il

http://www.ypt.co.il/show.asp?id=19715

רשי לא תרגם את התורה וודאי לא במובן המילולי , אלא מטרתו הייתה לפשט את המקרא : " ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא דבר דבור על אופניו".
וזאת עשה ע"י מתן תשובות - "תירוצים" - לשאלות שהוא שאל -אשר נמנע מלכתוב אותן בפירושו , אלא שדרך תשובותיו ניתן לגלות מה היה קשה לרש"י בכתוב ( "שפתי חכמים" עוזר לנו מאוד)
רש"י לא העסיק את עצמו בלפרש מילים קשות ,אלא בבעיות העולות מן הכתוב כגון: לשון יתירה, כפל לשון, סתירות בכתוב , קשר בין עניינים ,שלכאורה אין קשר ביניהם ועוד והוא פתר בעיות אלו גם באמצעות מדרשים - מדרשי אגדה ומדרשי הלכה כאשר מטרתו הייתה ליישב את המקרא כפשוטו כדבריו : " אין מקרא יוצא מידי פשוטו" .
לימוד מקרא עם רש"י הוא חווייה רוחנית ושכלית ולא כל תלמיד ( יסודי) בשל לכך.
לכן יש הלומדים רש"י מכתב מרובע רגיל ( וחבל) ולא מתוך כתב רש"י( כפי שהיה נהוג בתקופתו) .

אם כך, את מחדדת את השאלה ל:
"כיצד ראוי ללמד תורה בגיל בית הספר היסודי"

שאלה טובה, שבה יש לעמנו נסיון של כך וכך אלפי שנים.
אני לא מספיק בקי פרטים - אולי מישהו יכול לתרום מנסיונו - כיצד מלמדים תורה בגילאים נמוכים, במסגרות השונות?

אני סבורה שללמוד רש"י בגיל כה צעיר זה קשה.לדרוש מתלמיד בכיתה ד' לגלות קושי של רשי"י בכתוב על סמך הפירוש עצמו זו דרישה ברמה גבוהה בכל קנה מידה. רש"י אינו מקל על מלאכת לימוד התורה. לדעתי וכך טענתי תמיד ,תלמיד יסודי צריך קודם כל ללמוד את הפשט כפי שהוא ורק בשלב ב' לאחר שהכיר את המקרא כפשוטו יתעמק בפרשנות . אינני חושבת שאני יחידה בדעה זו .
לעצם השאלה של תרגום התנ"ך לעברית בת ימינו , אני חושבת שתלמיד המתקשה בלימוד המקרא גם לא יאהב ללמוד תנ"ך. התסכול המתלווה לקשיים אינו תורם לאהבת התנ"ך. לכן אני סבורה שמורה בכיתה תשקול היטב למי לתת את התרגום הזה כלומר רק לתלמידים מאתגרים , המתקשים מאוד בהבנת הנקרא בכלל ובלשון המקרא בפרט כדי להעניק להם חווייה של הצלחה אשר תביא בעקבותיה למוטיווציה גבוהה ולאהבת המקצוע. מה טעם לתסכל תלמידים והרי איזו מטרה אנו משיגים כאן ? לעומת זאת , תלמידים טובים , אדרבא, שיתמודדו עם טקסט מקראי כפי שנעשה עד כה.

ואני חייבת להודות שגם לי קשה להתחבר לתנ"ך , אני לא חושבת שהוא כזה ספר טוב כמו שעשו ממנו .

עבור אנשים שמאמינים בתנ"ך הדבר לא בר יישום כיוון שכל אות ותנועה ועיצור שכתובים בתנ"ך יש לכך משמעות וסיבה (כלומר לא סתם זה כתוב כמו שזה כתוב).
ולכן להעביר את זה לעיברית של ימינו זה בעצם לסתור ולשנות ולסלף את המשמעויות והסיבות מכל מילה ומילה שכתובה בתנ"ך

עבור כאלו שלא מאמינים מבחינתם לדעתי לא משנה או פחות קריטי איך כתוב התנ"ך , כמו שלא משנה להם איך כתובה סינדרלה או לכלוכית.

האם הפרוייקט הזה הינו חיובי ומתבקש לנוכח הרתיעה של התלמידים ממקצוע התנ"ך או שאולי הוא פוגע בנכס היהודי הלאומי המקודש לנו מאז היותנו לעם ?

אולי זה יעזור לתלמידים מסויימים. אבל בגדול נראה לי שפשוט לא משקיעים מספיק זמן ללמד את זה בבתי הספר. זה לא כל כך קשה. וכך גם רש"י.
מה שכן, זה יהיה מסקרן לקרא את זה אל מול הטקסט המקורי.

בעיני תרגום תנכ"י זו מעין השמדה של שריד היסטורי.

כל עוד התנ"ך מלומד ברובד העלילתי שלו (בית ספר יסודי) אני חושבת שספר "פרשנות מילולית" ראוי ויכול בהחלט לעזור לתלמידים המתקשים בפיענוח השפה התנכי"ת בכיתה.

בבית ספר על יסודי, כאשר לימודי התנ"ך הופכים למעין היסטריוסופיה/ מסורת/פילוסופיה- אני אישית חושבת שאסור (!!!) לחלוטין להיעזר בתרגום מילולי שכן זו הידרדרות מוסרית של הלשון העברית והאינטילגנציה.

***אלו שקראו 1984 יכולים רק להבין עד כמה "פשטות" מילולית מהווה נסיגה לאחור בתחום האינטרקציה האנושית.

כל הכבוד! ניסיתי לנסח לעצמי מה הבעיתיות בתרגום התנ"ך לשפה העברית בת ימינו, והנה הצלחת במילה אחת: שיחדש, לכלול הכל.

בראבו

ראשית אין אפשרות לתרגם את התורה לשפת ימינו מעצם הגדרתה כתורה שירדה מן השמים. כל תרגום כזה ישמיט מערכה, ולשם כך יש פרשנים לתורה. אבל מעבר לכך, לא ניתן להכיל את התוכן, העומק והמהות של התורה במילים של היום מאחר ושפת היומיום שלנו דלה וענייה לאין שיעור משפת התנ"ך.
מה שכן הייתי מציע, הוא ללמד את הנוער והמבוגרים לדבר בשפה שקרובה יותר לשפה התקנית והיפה של התנ"ך, ובכך לפתור את הבעיה ולשפר את השפה הקלוקלת שאנו משתמשים בה. תרגום התנ"ך לעברית בת ימינו רק יחריף את הבעיה בדורות הבאים, מאחר וחלה הדרדרות עקבית בשפה לאורך הדורות, והעברית של ימינו תהיה ארכאית בעוד חמישה עשורים ואז גם אותה יצטרכו לתרגם. לכן לדעתי צריך לחזור ולהשתמש בשפת הקודש כפי שהיא באמת, ולא מה שאנו מכנים שפת-קודש ומתכוונים לעברית בת ימינו.
זו דעתי גם אם היא אינה מעשית או נראית כלא מעשית.

זה משעשע כי היום רבים לא מדברים נכון גם עברית תקנית. אני חושבת שאתה חורג פה לבעיה שהיא גדולה מהדיון (וגם חמורה בהרבה,כמובן). בוא נאמר בעדינות, שלפני שנפצח בדיונים בשפת הקודש, אולי כדאי לנוער ולדור הנוכחי לקרוא קצת יותר ולראות "האח הגדול"(כי כבר הזכרנו 1984) קצת פחות (בלי להעליב את אלו מבינכם שרואים את התוכנית ומן הסתם, גם קוראים ספרים).

מה שאני מתכוונת הוא שקשה לאתחל את העבר. נכון שקשה גם לשמרו ולשמור על שפתנו הנוכחית, אולם, זה אפשרי (במיוחד בלי תרגומון 2008 לתנ"ך).

השאלה המהותית היא האם ניתן להמיר את שפת הקודש לשפה בת ימינו, ולעניות דעתי התשובה היא: לא! כעת נשאלת השאלה מה עושים בנדון, ואת הפתרון שלי, על כמה שהוא קשה ונשמע לא סביר, כבר הצעתי. זה נכון שקריאת יותר ספרים תעשיר את השפה של הקוראים, אבל היא עדיין לא תקל על קריאת הטקסטים התנ"כיים. מעטים הסופרים (אם בכלל) שכותבים בסגנון תנ"כי. ולכן, אם רוצים שהנוער והמבוגרים לעתיד יוכלו להתמודד עם טקסטים אלה, אין דרך אחרת אלא להשתמש בשפה הזו יותר. נכון, הטענה הזו נשמעת מפוקפקת ואפילו לא מציאותית, אבל אין פתרון קל במקרה הזה.
לא הצעתי לאתחל את העבר, אלא להתקרב אל המקור. השפה העברית של היום אינה מזכירה כמעט את השפה העברית המקורית, כאילו מדובר בשפה אחרת, וככל שמוסיפים ביטויים בלועזית, ומאפשרים שימוש בסלנג, מתרחקים מהמקור.
אני מסכים גם שצפייה באח הגדול לא תורמת להבנת הנקרא בתנ"ך, אם כי קריאת 1984 והבנת שאיפותיו של האח הגדול, עשויים לעורר מודעות ולהסביר את הסכנה הטמונה בשינויים המודעים והלא מודעים שעוברים על השפה.

בהם אין לי כל כך מה לענות. הנה!
הלוואי והשפה התנכי"ת הייתה נפוצה. והלוואי עוד יותר שקהל היעד הישראלי היה כשיר לקבלה.
לצערנו, האידאל רחוק מן היכולת.

אגב-כאשר דיברתי על קריאה כאמצעי עזר. לא התכוונתי אליו בהקשר תנכ"י, אלא בהקשר רגעי. כמו שאמרת העברית מתדרדרת עם השנים.

שוב- מהי התמונה שלך?

שינוי של טקסט כ"כ מופלא כמו התנ"ך בהכרח יפגע בהעברת התכנים שבו, וזה הרי תפקידו של התנ"ך. התנ"ך איננו ספר היסטוריה, התנ"ך בא ללמד אותנו מוסר ודרך חיים.

אכן, אורוול, הפליא לתאר את הרעיון הזה. ולא לחינם אונקלוס תרגם את המילים בבראשית ב,ז 'ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה' - 'ונפח באנפוהי נשמתא דחיי והות באדם לרוח ממללא' = רוח שממללת, מדברת, כוח הדיבור ההבעה. ככל שתקטין את אוצר המילים יקטנו הרעיונות ויכולת החשיבה העמוקה.

סתם דוגמא נסו לתרגם את הפסוק שהבאתי 'ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה' לשפת היום יום (אני אפילו לא מנסה), כמה המאורע המדהים של בריאת האדם תשמע דלה וחסרת חיים.

איזה כיף שאתה כאן.-הרי מעבר לכל הידרדרות מוסרית ואינטלקטואלית שתיווצר בתרגומו של התנ"ך, הנוראית ביותר היא הפגיעה בשלמות יופיו וכתיבתו האלמותית.

קל להתיפיף בנושא הזה.

לדעתי, צריך להבין מה האלטרנטיבה - ואני רואה את זה אצל ילדיי. הם לא מבינים בשביל מה, ולמה הם לומדים תנ"ך. השפה התנכית היא חלק מהבעיה. חלק אחר , בעיני, הוא הבגרות הנדרשת ל"הבנה אמיתית" , שאיננה מאפיינת ילדים ובני נוער.

כך שאם יש משהו שיקרב אותם , ואולי יגרה אותם לקרוא את המקור, אולי זה עדיף. וגם אם לא ילמדו מהמקור - אבל יזכרו את החלק ההסיטורי של התנ"ך - זה עדיין עדיף.

אני יכול להעיד על עצמי שלקח לי 40 חורפים כדי להבין שיש בתנ"ך יותר ממה שלמדנו בבית ספר. חווית התנך הראשונה שלי היתה ספר ילדים של "סיפורי התנך", שהיה בדיוק תרגום לשפה עברית קלה. אח"כ, בבית הספר למדתי כי אמרו ולא הייתה ברירה.

אני מציע להשאיר את יופי השפה לגיל יותר מבוגר, ולבחירה החופשית של כל בוגר.

פורומים›א כללי›מה דעתכם? תרגום התנ"ך לעברית בת ימינו |hmm| |hmm||hmm|

עברית בת ימנו

רש", היה גאון כל הזמנים במלוא מובן המילה . הרמב"ן שהעריץ אותו כינה אותו "פרשנדתא".

לימוד ביסודי

בביה"ס הממ"ד לומדים רש"י מסוף כיתה ג' ואילך .

נוצר אנטי אוטומטי כלפי התנ"ך

לדעתי התשובה לשאלה טמונה באמונה של הקורא

להדס,תרגום התנ"ך לעברית בת ימינו כבר יצא לאור והתפרסם. לכן השאלה היא

לא הייתי רוצה ללמוד מהתרגום לעברית בת ימנו.

מישהו קרא 1984?

שמעתם על שיחדש?!

מדוייק

תודה לך. מהי התמונה שלך?

בעיני השאלה שגויה מיסודה

האם "השפה התקנית שקרובה לתנ"ך" היא לא, למעשה, הנסיון של השפה העברית?!

השאלה המהותית

מעטים המקרים..

צודקת בהחלט!

אח, יוסף יקר!

שאלה חשובה - אני לא מתרגש כל כך (על אף הפיתוי)