רשת "צומת ספרים" היא *בבעלותן* של הוצאות הספרים כנרת-זמורה-ביתן-דביר-אחוזת בית ומודן.
רשת "צומת ספרים" התחילה את דרכה כחנויות עודפים של ההוצאות הללו, בהמשך הם שיווקו שם גם כותרים חדשים שלהן, ורק בשלב הרבה יותר מאוחר נכנסו לרשת גם ספרים של הוצאות אחרות - כאשר היא הפכה למתחרה ראויה לסטימצקי ולא עוד חנות עודפים.
למעשה מדובר ברשת חנויות ספרים שכל-כולה נועדה לקדם בעיקר תוצרת של הוצאות ספרים מסויימות, כמו שבאתר האינטרנט של "שוקן" לא ממש ימליצו על ספרים של הוצאת "עם עובד".
כאשר קוראים רשימות ספרים "מומלצים" על ידי רשתות ספרים או חנויות, חשוב להבין שתמיד יש בעל אינטרס מאחורי זה.
אני לא זוכרת איפה קראתי את זה, אבל קראתי שמוכרים באחת הרשתות תוגמלו כספית על כל עותק של "אות מאבשלום" שהצליחו למכור. אז מן הסתם, כאשר קונה ביקש המלצה על ספר, הם המליצו על הספר הזה.
יש הרבה שיטות לקידום מכירות של ספר, והיות ספר רב-מכר לא מעדה על איכותו, וגם לא להפך.
בנוסף, הרי ברור שהמיון הגילאי של ההמלצות (למעט ההפרדה הדי ברורה בין ספרים לפעוטות לעומת ספרי מבוגרים) היא מאוד לא רלוונטית. החל מגיל 13 בערך, ואולי אפילו פחות, מי שקורא - פשוט קורא, לפי טעמו הספרותי המתפתח והעדפות של ז'אנרים וסגנון, ולא לפי גילו. יש בני 14 שנהנים מא.ב. יהושע ויש בני 40 שלא מסוגלים להבין שום דבר מעבר ל"צופן דה וינצ'י".
דרך ההמלצה שתמיד תהיה הכי רלוונטית היא לא לשאול "בת כמה את?" אלא לשאול "איזה ספרים שקראת לאחרונה, אהבת?"
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
