פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 3745 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 13 שנים ו-10 חודשים ארבעה הטבעות כפיר
פרק 1- הם באים באיחור
"אתה חושב לגדל ילדים קטנים במתקן כשהמתקן נטוש?!" שאל המפקד.
"בדקתי את התינוקות וברגע שיגיעו לגיל עשר נתחיל לאמן אותם." אמר המפקח.
"טוב... נגיד... מה זה בכלל המתקן הזה?" שאל בחוסר נוחות המפקד. איש גבוה עם זיפים, עיניים אפורות ולא טבעיות, שיער קצוץ וגוף שרירי.
"זה מתקן לאימון חיילים אך עכשיו זה מתקן לשימור הטבעת הפרגאנית. ובעוד כחמש עשרה עד עשרים שנה הם ימצאו את המקום. אז צריך לפעול מהר." אמר המפקח בנימה מלגלגת. הוא היה איש לא גבוה במיוחד, עורו צבע מוקה והיה לו שער שחור וקצר. הוא לא היה שרירי או חזק במיוחד.
"הטבעת?!" שאל המפקד המזועזע "אתם מצפים שילמדו איך להשתמש בה?" שאל בכעס.
"כן." ענה בקרירות מפתיע המפקח.
*** (לאחר 14 שנים)
"איך אתה יודע שהוא בא?" שאל מפקח הבסיס.
"אני מרגיש את זה בעצמות שהוא בא לקחת את זה. כמה זמן עבר מאז ההתקפה האחרונה שלו? לא חשוד שעבר חודש שלם שבדרך כלל זה מקסימום שבוע?" שאל גם המפקד סמית'.
"אלוהים..." נאנח המפקח, "מניין לך שהוא פשוט לא וויתר? הוא אף פעם לא הצליח אחרי הכל."
אאוווווו-אאוווווווו-אוויייייייי.... נשמעה האזעקה.
"אמרתי לך!" צעק המפקד סמית' בזעם על המפקח.
***
כשכל הצוות הגיע לאזור ההגנה המפקד סמית' נתן את הפקודות במהירות. "ג'ון וניקולס אתם לאגף 'סי חמש', נורט ואייר לאגף 'איי שתיים' והאחרונים שזה אני וסומפת'סטון נלך לאגף 'בי שתיים'. מובן?!"
"כן המפקד סמית'!" החיילים צעקו.
"יופי אז קדימה. סומפת'סטון בוא כבר בריצה!" צעק המפקד סמית' על סומפת'סטון. סומפת'סטון היה רזה מאוד, חזק ומהיר. שיערו שחור ופניו תמיד היו מזייפות פחד, ציוותו אותו עם המפקד כי הם צוות דיי טוב בלי שהשאר יידעו כי את סומפת'סטון אימנו בצד ועשו הצגה רדודה שהוא חלש.
"כן המפקד..." אמר באי רצון מזויפת סומפת'סטון.
"צריך לקרוא לך סופט-סטון כי אתה כזה רכרוכי!" השפיל אותו המפקד מול כולם שהתחילו לגחך.
כולם יצאו למקומות שלהם.
באגף בי שתיים ששם היו המפקד וסומפת'סטון ובאגף סי חמש ששם ג'ון וניקולס היו פעילות. גרגדול אחד הגיע ואחריו זוגות מכוערים ואז שלשות וממשיכים המספרים לעלות למספרים עצומים של גרגדולים מגעילים. האף שלהן הפוך, העיניים לא במקום, אחת למעלה ואחד בצד גום לרוב הגרגדולים לא היו גבות כך שלמי שהיה גבות היה חשוב ביותר לפי החוקים המשונים שלהם. העור שלהם אדום סגלגל וכשהם מקבלים פצעים דם ירוק יוצא מאזור הפגוע ולאחר כמה שניות הוא מתחמצן כמו ברזל וגם משנה את צבעו לחלודה חומה, לכל מפלצת הגוון היה שונה.
היה להם שריון צהוב שנראה כמו חולצה אך היה עשוי מולטונג, אחד מהאבנים הכי חזקות וחדשות בעולם. וגם הכי כבדות. שריוני הגפיים שלהם היו עשויים מפל שזה המתכת הקשה והקלה ביותר בעולם. השריון השלם נראה כמו לבוש יום יומי של בני אדם. אף אחד לא ידעו מאיפה זה אך באותו מחקר של הברזל המעבדה הראשית נשרפה עם כל מי שנמצא בה ללא ידיעה למה.
***
'הוא צריך להיות פה כבר...' חשב המפקח.
טינג נשמע המעלית נפתחת.
"חוורטז. טעטינכחשמצת..." שם הגרגדול מכונה על צווארו, "איפה הדרך? אני חיכיתי חודש חודש לזה!" שאל המפלצת.
"אל תדאג. אתה תקבל את זה."
פרק 2- הבגידה
"בוא אחרי." אמר המפקח.
"אני בא..." הגרגדול הזה היה גדול יותר מהרגילים וגם שרירי יותר. לא היה לו שריון אבל היה נראה שעורו שלו משקיף אור כמו ברזל.
"בסדר, קוראים לי ריי. מה השם שלך?"
"חול." ענה הגרגדול חסר סבלנות.
"בסדר 'ריי', איפה הדרך שהבטחת?" שאל חול.
"בוא." אמר והסתובב המפקח ריי. הם היו במחסן. חדר מעופש ומסריח כמו חלב מקולקל. החדר היה מרובע וקטן בצבע חום, על הקיר השחור ביו לוחיות מספרים עשויות מגנטים שחורים שעליהם מספרים לבנים. המפקח לחץ 42-42-264 והמגנטים נכנסו אל תוך הקיר לאט ועץ מהצדדים של החורים הפתוחים נסגר על הפתחים, ידית יצאה מן העץ וחריץ לפתח הדלת נפתח.
"שויצרים..." אמר חול וגלגל עיניים.
המפקח ריי צחק "זה עוד כלום, טוב אז אחריך." אמר בניסיון לא להתפקע מצחוק "רגע," עצר את עצמו המפקח ריי.
"מה?" שאל בחוסר סבלנות חול.
"התשלום." חייך המפקח ריי חיוך ערמומי.
"כשאני אראה את זה אני אשלם." אמר והוציא שקית אפורה מרשרשת של קוביות זהב.
המפקח ריי ליווה את הגרגדול לתוך הכניסה החשוכה. הם הלכו כמה דקות וראו אור בקצה המסדרון. הם נכנסו לאור והסתנוורו, שניהם עצמו עיניים.
"תירגע," אמר המפקח ריי ומחא בכפיו שלוש פעמים והאור נחלש.
הם היו בחדר ענקי וסגול, באמצע החדר הייתה צנצנת שקופה עם מכסה ברזל ומסך עליו. טבעת זהב בעלת איור של שניי דרקונים מתפתלים עד לאבן סגולה וזוהרת במקצת.
"איזה יפי..." לחש לעצמו חול בזמן שהזיל ריר צהוב על הרצפה. הוא התחיל ללכת באיטיות לעבר הצנצנת.
"אז אתה רוצה בכוח למות?" שאל בקרירות מלגלגת והרים גבה. הגרגדול התחיל ללכת לאט ובזהירות אחורה. "תן לי." אמר המפקח ריי והלך לעבר חול. הוא שם רגל על ריבוע צהוב ששכב לידו. צליל קרקוש מתכתי נשמע ונחלש.
"אין מלכודות?" שאל בחשדנות חול.
"כן." אמר המפקח ריי. חול רץ לעבר הצנצנת כשלשונו הארוכה מחליקה מפיו החוצה.
לפתע המפקח ריי לחץ שוב על הריבוע וגרזן ענקי כמעט חתך את פרצופו המזוויע של חול המפוחד.
"אתה אידיוט?!" צרח עליו חול כשידו על ליבו.
"תן את הכסף." אמר בחיוך המפקח ריי. הגרגדול הסתובב וזרק לעבר המפקח ריי את השקית המרשרשת, המפקח ריי פתח אותה וספר את קוביות הזהב.
"סוף סוף שלי..." אמר חול. הוא התקדם באיטיות לעבר הצנצנת ולפת אותה עם ידו השרירית. הוא לחץ על המסך והמכסה התפצל לשניים ונפל על הרצפה. הוא לקח את הטבעת ושם אותה על האצבע.היו כחמש קוביות זהב. המפקח ריי לחץ שוב על הריבוע והסכין ברעש קרקוש נבלע לתוך חור שחור בתקרת החדר.
אני אפרסם אם תגיבו, וגם אם לא P:
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-10 חודשים יפה, ממש מלא דמיון יעקב
רק הערה אחת ברשותך: ארבע הטבעות.
אז מאחר ויש כשרון, אני ממליץ לך בהחלט להמשיך ולא להתייאש.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-10 חודשים תודה כפיר
-
לפני 13 שנים ו-10 חודשים כפיר ידידי יעקב
אַרְבָּע לא ארבעת ולא ארבעה - פשוט ארבע.
כמו ארבע אמהות, שלושה אבות... את ההמשך אתה מכיר.
נראה שצריך להעמיד את המורה לעברית שלכם בפינה. אתה לא יודע שאי אפשר להכיר בנות נחמדות עם עברית קלוקלת?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-10 חודשים זה לא היא זה אני כפיר
לפעמים יש לי טעויות כתיב,
כי אני לא שם לב או כותב מהר מדיי.
היא דוקטור ללשון.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 13 שנים ו-10 חודשים הבנתי את התואר יעקב
התואר לא חשוב, הביצוע חשוב - וגם לקח לחיים, כי בטח תתקל בזה: התואר מציין השלמת לימודים ומבחנים. צריך להשתמש בידע הזה נכון ואני בטוח שהמורה שלך יודעת הרבה יותר טוב ממני.
אני מציע לך לשים לב לעניין זה כבר עכשיו, כי בהמשך הדרך, טעויות של היסח הדעת יעלו לך בציונים. אז טיפ קטן - לאחר שאתה כותב - בדוק את עצמך שוב לפני שאתה מפרסם. גם אני עושה טעויות, ולכן אני בודק את עצמי פעמיים ואפילו שלוש.
מומלץ.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
לפני 13 שנים ו-10 חודשים בכיף :-) יעקב
-
-
-
