חשך.
אור, מרפסת, שולחן, כסאות. שלוש כוסות קפה ריקות. דפיקות בדלת.
"זה נראה כמו אליהו הנביא או גאנדאלף".
"הוא מסמן ללכת אחריו".
"מי אתה?".
"מי אני? משנה אם מה שאני אומר אמיתי אם לאו".
חשך.
אור, חללית, כסאות במעגל.
"אז מה אתה אומר?".
"אני אומר שאין סוף דברים צריכים אין סוף מקום"
"זה אומר שלא ניתן לחלק את הכסא שאני יושב עליו לאין סוף דברים".
"זה כמו לומר שזה לא רציני להיות לא רציני".
"זה כמו לומר שדרך הטוב לא יכולה להיות דרך רעה ללכת בה".
חשך.
אור מקום מוכר.