לא מצאתי אותי מרוב רעש
הייתי צריכה להתחפר ולעשות
לבנות להיבנות
למדתי להתלונן בלי סוף
לקמט ולזרוק
אני שנרתמתי להכל
את ידי מצאתי על ההדק
לפני היריה בחרתי בחיים
הינך זוכר זאת?
אתה שאילצת אותי לנטוש אותך כדי שתלמד לחיות
אני שסחבתי אותך על גבי מכובד האובדן
עברתי דרך ארוכה
אתה יודע
אני יודעת שעד היום אתה לא מבין למה ואיך מה נסחב על גבי
רצית שאהיה
רצית שאוהב
לא שאלת מה אני אוהבת
מצאתי את החופש שלי באובדן גדול
וכן הייתי צריכה להתאבד על החיים
כדי לחיות באמת
ותראה אני חייה
נכון זה לא כמו פעם
אבל איני נזונה כמו פעם מהסוף
אי מקבלת את הסוף כהתחלה ובועטת את גופי
לכיוון שאבחר
אני נתתי לך להאמין מקווה שהאמנת
שברי כדורים על הריצפה
אני כבר לא אהיה זאת שצורחת
אף אחד לא הבין
אבל לא ציפיתי
לא צרכתי חיזוקים
או קבלה
הילכתי בחושך וככל שהכרתי את החושך נבהלתי
כשנדלק האור
אני זוכרת ברגע לא ברור ביקשתי אותך
אחרי לא ביקשתי יותר אדם לא עוד
ידעתי את משקל הסחיבה של כל אחד ואחד
רבים לא יכלו להכיל אותי
ואלא שכן נפלו מכובד משקלם
וכתמיד התפקיד התחלף
נתתי חיים ולא מצאתי את חיי
היום אני נמצאת נוכחת בי ובגופי
היום אני בוחרת לעוף אבל זוכרת איכן למצוא אותי
הפסקתי לדבר
חזרתי להקשיב
כי רק בלחישה
אמת גדולה שוב תשמע.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
